שיר ביום

מחילה / רחל נפרסטק

בְּמִלְחֶמֶת הַשִּׁחְרוּר

 

בְּעֵת שֶׁאָבִי חָפַר שׁוּחָה,

 

נָחַת פָּגָז,

 

מוֹטֵט אֶת דָּפְנוֹתֶיהָ

 

וְאָבִי נִקְבַּר.

 

 

בְּצִפָּרְנָיו עָמַל לְהָסִיר

 

רִגְבֵי אֲדָמָה

 

עַד שֶׁיָּצָא לַאֲוִיר הָעוֹלָם

 

בַּשֵּׁנִית.

 

 

רַק אוֹתִי שָׁכַח בַּמְּחִלָּה הַהִיא

 

עַד

 

הַיּוֹם.

 

 

מתוך: ספסל בקצה הגן / הוצאת פיוטית