בינואר 2016 נרשמה היסטוריה במשק המקומי כאשר ניתוח גיאולוגי של הרישיונות מצא היקף פוטנציאלי להפקת גז בהיקף דומה עד שווה לזה שהתגלה במאגר תמר, אם כי לא ב"כיס הומוגני" בודד אלא ב-10 מבני גז שונים שפיתוחם היה מחייב מספר קידוחים מקבילים.
אחד ממבני הגז נחשב לגדול מהשאר עם כמות של כ-93 מיליארד מ"ק, כשליש ממאגר תמר, וגדול ב-70% ממאגרי כריש ותנין שסגרו לאחרונה שורת חוזים מול החברה לישראל.
והנה, קרוב לשנה וחצי אחרי הגילוי המרעיש, ישראמקו ומודיעין מחליטות להחזיר את הנכסים לידי המדינה ואפילו לא לנסות לפתח חלק מהם. הסיבות, כפי שציינה מודיעין בדיווח לבורסה, הן חוסר היכולת למצוא משקיעים כמו גם חוסר היתכנות כלכלית למכירת הגז בשוק המקומי. נימוק נוסף הוא הסיכון הגיאולוגי הכרוך בפיתוח, וחוסר רצון ממשרד האנרגיה להאריך את תוקף הרישיון מעבר לאפריל 2018. מודיעין מציינת שהיא היתה רוצה להישאר שם אולם היא בעלת מניות קטנה ואין לה יכולת החלטה עצמאית.
כך או כך, עבור סקטור הגז מדובר בבשורות מאוד רעות - ויתור על פוטנציאל להפקת גז ממאגר גדול מסמן שהשוק המקומי רווי בחוזים ואין למעשה מה לעשות עם הגז שיימצא. הסיכון בהשקעת מאות מיליונים בקידוחים עולה כאשר לא ברור מה עושים עם הסחורה, והשוק הישראלי הופך פחות ופחות אטרקטיבי.
אם לא די בכך, הנטישה של רישיונות דניאל מגיעה כחודשיים וחצי לפני שמסתיים המכרז למסירת שטחי הפקת גז חדשים, בו נרשמה היענות מועטה עד כה. כל אלה עלולים להשאיר את מדינת ישראל עם מונופול הגז הידוע (תמר), עם מתחרה חלקי בדמות מאגר לוויתן שיגיע בסוף 2019.
ממשרד האנרגיה נמסר בתגובה: "המשרד הודיע לחברות כי מכיוון שלא עמדו בתוכנית העבודה המחייבת ביצוע קידוח במהלך 7 שנות החזקת הרישיון, לא יוארך הרישיון שלהן מעבר ל-7 השנים הקבועות בחוק; על כן הודיעו על השבת הרישיונות למדינה".