שיאני הפנסיה התקציבית: 92 אלף שקל בחודש על חשבון המדינה

דו"ח החשב הכללי: התחייבויות הפנסיה התקציבית יעלו למדינה 747 מיליארד שקל. חלק גדול מהזכאים יקבלו כמה אלפי שקלים בחודש, אך עשרות אלפי גמלאים זכאים לקצבה של עשרות אלפים. עוד מתברר: תקציב הביטוח הלאומי הוגדל בעשרות מיליארדים עקב שינוי בלוחות התמותה, לפי התחזיות ב-2045 המוסד לא יהיה מסוגל לעמוד בהתחייבויותיו

747 מיליארד שקל – זה הסכום שמדינת ישראל צריכה לשלם במרוצת השנים הבאות בגין התחייבויות הפנסיה התקציבית. סכום עתק זה הוא למעשה הנתח הגדול ביותר בהתחייבויות מדינת ישראל ומהווה קרוב ל-30% מהן, כך עולה מדו"ח החשב הכללי רוני חזקיהו לשנת 2016 המפרט את הנתונים הכספיים של מדינת ישראל.

 

עוד בערוץ הכלכלה

 

405 מיליארד שקל מהסכום הינו בגין גמלאים שכבר פרשו ו-342 מיליארד שקל הינו בגין עובדים שטרם פרשו. כיום מדינת ישראל מפרישה בשנה כ-21 מיליארד שקל לתשלומים הללו. הם יגיעו לשיאם בשנת 2039 עם סכום שנתי של 36.5 מיליארד שקל ויסתיימו כליל אי שם בשנת 2100. סכומים אלו אינם כוללים את פנסיית הגישור לעובדי מערכת הביטחון שמוערכת במיליארדים רבים נוספים.

קצבאות של עשרות אלפי שקלים בחודש

הפנסיה התקציבית משולמת מדי שנה מתקציב המדינה, לאחר שבמשך שנים העובדים לא נדרשו להפריש בגינה כסף. עד שנת 2004, עובד הזכאי לפנסיה תקציבית לא נדרש לשלם ולו שקל אחד עבור הפנסיה שלו. מאוחר יותר החלו לגבות 2% בלבד מהשכר החודשי, זאת בעוד כלל הציבור מפריש כ-7% משכרו מדי חודש עבור קבלת הפנסיה בעתיד.

 

מהי הקצבה החודשית שמקבלים זכאי הפנסיה התקציבית? ככלל התנאים מצויינים אך הסכום כמובן נקבע בהתאם לשכר ומשך שנות העבודה. עובדי הוראה למשל, מקבלים בדרך כלל שכר נמוך כך שגם הפנסיה שלהם אינה גבוהה, בטח כאשר לא מילאו את שנות הוותק. 

על פי נתוני החשב הכללי באוצר, השופטים והדיינים נהנים מקצבה חודשית ממוצעת של כ-40 אלף שקל בחודש. 20 הקצבאות הגבוהות ביותר בקרב השופטים נעות בין 58 אלף שקל ל-92 אלף שקל בחודש. כאמור, עבור קצבה זו משלמת המדינה, והם עצמם כמעט לא הפרישו דבר.

 

נבחרי הציבור (ח"כים שרים וכדומה) נהנים מקצבה ממוצעת של 18,700 שקל בחודש, כאשר 20 הקצבאות הגבוהות ביותר בקרב נבחרי ציבור נעות בין 42 אלף ל-56 אלף שקל בחודש.

 

גמלאי מערכת הביטחון (ללא צה"ל) נהנים מקצבה חודשית ממוצעת של 18,557 שקל בחודש. קצבתם של 20 מקבלי הקצבה הגבוהה ביותר נעה בין 60 אלף שקל ל-67 אלף שקל בחודש.

 

במשרד מבקר המדינה הקצבה הממוצעת עומדת על כ-15 אלף שקל ובצה"ל על 13,565 שקל בחודש.

 

חשוב להדגיש כי הדו"ח אינו כולל את כל זכאי הפנסיה התקציבית, אלא רק חלק מהם.

 

איך הפנסיות של עובדי המדינה מגיעות לכאלה סכומים עצומים?

זכאי הפנסיה התקציבית הם עובדים שהחלו לעבוד לפני שנת 2001 במקום עבודה שחל לגביו חוק פנסיה תקציבית. מדובר בעובדי מדינה, רשויות, עיריות, מועצות, דואר ישראל, שירותי הכבאות, ביטוח לאומי, רשות המסים, בנק ישראל, סוהרים, שוטרים, מורים, עובדים בחברת הנמלים, בחברת החשמל, ברכבת, בבתי המשפט, ברפא"ל, בתעשייה האווירית (חלק קטן מהעובדים), בכנסת, בבית המשפט העליון ועוד.

  

יש לציין כי רוב הזכאים לא מקבלים קצבה גבוהה, וחלק גדול מהם מקבלים כמה אלפי שקלים בודדים בחודש. עם זאת חלק אחר, הכולל עשרות אלפי גמלאים ועובדים שיפרשו בעתיד, זכאים לקצבה שמגיעה לעשרות אלפי שקלים, על חשבון המדינה.

 

הפנסיה הזו מחושבת לפי זכויות וותק שצבר העובד במהלך השנים והיא מחושבת על פי שכרו האחרון של העובד, בניגוד לשאר העובדים שתלויים אך ורק במה שחסכו. פנסיה זו כוללת גם שלל הטבות (כגון בפרישה מוקדמת) המגדילים עוד את הקצבה. כך צוברת המדינה התחייבויות במאות מיליארדי שקלים.

 

הגירעון התקציבי ל-2016 נמוך מהמצופה - 2.1% מהתמ"ג

החשב הכללי פרסם בדו"ח גם את נתוני הגירעון בתקציב המדינה לשנת 2016 שהסתכם בכ- 25.5 מיליארד שקל. גירעון זה היווה כ-2.1% מהתמ"ג. מדובר בשיעור גירעון מהתמ"ג הדומה ואף נמוך במקצת לעומת זה שנרשם בשנת 2015 , והשיעור הנמוך ביותר מאז שנת 2008. בתקציב המקורי לשנת 2016 תוכנן גירעון בסך של כ-35 מיליארד שקל שהיוו כ-2.9% מהתמ"ג השנתי המתוכנן. 

תקציב גמלאות הביטוח הלאומי הוגדל ב-62 מיליארד שקל

סך הוצאות הממשלה לשנת 2016 הסתכמו בכ-582 מיליארד שקל לעומת כ-472 מיליארד שקל בשנת 2015 - גידול של כ- 23.4%. עיקר הגידול נובע מגידול בסעיף תמיכות, הקצבות והעברות בסך של כ-62 מיליארד שקל בגין גמלאות הביטוח הלאומי לזקנה ושאירים שהסתכמו בשנת 2016 בכ-104 מיליארד שקל.

 

הגידול בתקציב הביטוח הלאומי נועד לצמצם את גרעונו של המוסד. כותבי דו"ח החשב מסבירים כי הגרעון גדל בין השאר עקב שינוי בלוחות תמותה ושינויים דמוגרפיים ואחרים שהשפיעו על חישוב החבות העתידית של הביטוח הלאומי. 

 

דו"ח החשב מצטט את ה"דוח אקטוארי מלא", שפרסם המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי בחודש ינואר 2017, לפיו בשנת 2026 הביטוח הלאומי צפוי לעבור למצב גירעוני הולך וגדל, והתקבולים של הביטוח הלאומי צפויים להפוך להיות נמוכים מהתשלומים. על פי דו"ח הביטוח הלאומי, בשנת 2045 הקרן תתרוקן וללא מימון נוסף, המוסד לא יהיה מסוגל לשלם את מלוא התחייבויותיו על פי החוק.

 

במהלך שנת 2016 הוצאות המשרדים האזרחיים עלו בצורה ניכרת מכ-17.6% לכ-18.4% מהתמ"ג. עם זאת כאמור חלק מהגידול נובע מהגדלת התקציב למוסד לביטוח לאומי על מנת לצמצם את גירעונו האקטוארי, ואילו הוצאות מערכת הביטחון שמרו על יציבות ברמה של כ-6% מהתמ"ג.

 

סך הכנסות המדינה לשנת 2016 הסתכמו בכ-459 מיליארד שקל לעומת כ-438 מיליארד שקל בשנת 2015 - גידול של כ-4.9%. ההפרש בין ההוצאות להכנסות המדינה ל-2016 עומד על 123 מיליארד שקל שמהווים גירעון חשבונאי הכולל בתוכו את הגירעון התקציבי בסך 25.5 מיליארד שקל ועוד קצת פחות מ-100 מיליארד שקל שהופרשו לסעיפי זכויות עובדים ולהפסדי המוסד לביטוח לאומי אשר לא באים לידי ביטוי בתקציב.

 

עיקר הגידול נובע מהכנסות ממסים ואגרות. הכנסות המדינה מגביית מס הכנסה ב-2016 הסתכמו בכ-87.4 מיליארד שקל, עליה של כמעט 6 מיליארד שקל בהשוואה ל-2015. הכנסות המדינה מגביית דמי ביטוח לאומי ומס בריאות הסתכמו ביותר מ-63 מיליארד שקל - עליה של 3 מיליארד שקל בהשוואה ל-2015. הכנסות המדינה מגביית מס חברות עלו בכ-2 מיליארד שקל והסתכמו ב-29.7 מיליארד שקל.