העובדת הועסקה בחברת "טלפארמה" החל מ-2003 כמנהלת משאבי אנוש. בשנים 2014-2013 היא נעדרה מעבודתה לצורך טיפולי פוריות וב-2015 ילדה את בנה הראשון. במרס האחרון היא החלה בטיפולי פוריות לקראת לידה שניה. לפני כחודש הגישה המעסיקה שלה בקשה לממונה על עבודת נשים שבמשרד העבודה, הרווחה והשירותים החברתיים, לקבלת אישור לפטר את העובדת.
הממונה השיבה שאין צורך במתן היתר וניתן לפטר את העובדת שכן חלפו יותר משנתיים מהיום הראשון שבו נעדרה לצורך טיפולי הפוריות. העובדת שפוטרה פנתה לבית הדין לעבודה בתל אביב בבקשה לבטל את החלטת הממונה ולהורות על השבתה לעבודה.
בבקשה, שהוגשה באמצעות עו"ד אבי הורביץ, נטען שפרשנות הממונה לא מתיישבת עם לשון החוק ומטרתו, ובייחוד עם תיקון לחוק מ-2014, שמקנה הגנה מפני פיטורים לעובדים או עובדות שעוברים טיפולי פוריות לקראת שתי לידות אצל אותו מעסיק, ואף לקראת ארבע לידות אם מדובר בילדים מבני זוג שונים. היא הדגישה שפרשנות הממונה לא הגיונית שכן מובן שלא ניתן להביא לעולם ארבעה ילדים בתוך שנתיים.
משרד העבודה, שיוצג על ידי עו"ד אביעד בן יעקב, טען מנגד שבחוק נקבע במפורש שהאיסור על מעסיק לפטר עובד או עובדת שנמצאים בטיפולי פוריות חל רק אם טרם חלפו שנתיים מהיום הראשון שבו נעדרו לצורך הטיפולים. לשיטתו, מדובר באיזון ראוי בין ההגנה שניתנת לעובדים לבין זכות המעסיק לנהל את עסק שלו.
המעסיקה, שיוצגה על ידי עורכי הדין אילן וינדר ומיכל זוהר, הצטרפה לטענות המדינה והוסיפה שטיפולי פוריות יכולים להימשך שנים, ומגבלת השנתיים שבחוק נועדה למנוע "חתונה קתולית" בין המעסיק לבין העובדת.
אך השופטת דפנה חסון-זכריה קיבלה את עמדת העובדת וביטלה את החלטת הממונה. היא קבעה שהחלטת הממונה שלפיה ההגנה הקבועה בחוק חלה לתקופה כוללת של שנתיים, ללא תלות במספר הלידות, לא מתיישבת עם לשון החוק ותכליתו.
השופטת הסבירה שבמסגרת התיקון לחוק ביקש המחוקק להעניק לעובדים שעוברים טיפולי פוריות הגנה "לקראת שתי לידות", כלומר עד שני ילדים אצל אותו מעסיק או באותו מקום עבודה, ואף לקראת ארבע לידות אם מדובר בילדים מבני זוג שונים: "מובן כי בפרק זמן של שנתיים ימים לא ניתן לעבור טיפולי פוריות לקראת ארבע לידות, וספק רב אם ניתן לעבור טיפולי פוריות לקראת שתי לידות בפרק זמן כה קצר".
לפיכך קבעה השופטת שהפרשנות הנכונה של החוק היא שמגבלת השנתיים חלה ביחס לטיפולי פוריות לקראת כל לידה בנפרד. בסיכומו של דבר התיק הוחזר לממונה על עבודת נשים כדי שתקיים בחינה עניינית של בקשת המעסיקה לפטר את העובדת. השופטת קבעה שעד להחלטת הממונה פיטורי העובדת מבוטלים.