האחיין ניצל את דודתו? ביהמ"ש מינה לה אפוטרופוס

בנותיה של בת 84 טענו שקרוב משפחה ניצל את מצבה הדמנטי כדי לקבל ערבויות עבור פרויקט נדל"ן שיזם. השופטת שפרה גליק נענתה לבקשתן

מערכת PsakDin פורסם: 23.08.17, 22:40

סכסוך קשה בין קשישה לבין שתי בנותיה בעקבות הידרדרות במצבה הקוגניטיבי הוכרע לאחרונה בבית המשפט לענייני משפחה בתל אביב: השופטת שפרה גליק נענתה לבקשת עורך הדין של הבנות, זאב ולנר, למנות לאמן אפוטרופוס מאחר שאינה מסוגלת לדאוג לעצמה, ועל רקע חשש שהאחיין שלה מימן מכספה פרויקט בנייה עצום באמצעות החתמתה על ערבויות.

 

הסכסוך בין האם (84) לבין בנותיה התגלע בשנה שעברה לאחר שהיא עברה ניתוח שהשתבש, ומאז היא משוכנעת שהבנות מייחלות למותה. התנהגותה והיעלמות כספים רבים מחשבונה עוררו את חשדן של הבנות שלפיו בן הדוד שלהן מנצל את מצבה הבריאותי הירוד. משכך הן הגישו תביעה להתמנות כאפוטרופסיות של שלה, ולתביעה צורפה חוות דעת נוירולוגית שהעידה כי אמן סובלת מדמנציה (שטיון) ומבעיות זיכרון.

 

התובעות הבהירו שהן אוהבת את אמן ודואגות לה, אולם מצבה הנוכחי חושף אותה לניצול מצד בן הדוד, שהשתלט על כל ענייניה, לווה ממנה מיליוני שקלים ואחראי לבידודה ולמינוי עורכי הדין שמייצגים אותה.

 

האפוטרופסיות הזמניות שמונו לאם במסגרת ההליך תמכו בבנות וציינו כי עורכי הדין של האם מנעו מהן לתקשר איתה, וכי הן מוטרדות מהמצב, כיוון שהתרשמו שאין לה יכולת לנהל את ענייניה הכלכליים.

 

האם התנגדה למינוי וציינה כי היא צלולה וכשירה ואף צירפה חוות דעת התומכת בעמדתה. לדבריה, כל הכספים שהוציאה נועדו לצרכיה וכי בנותיה מרגיזות אותה ודווקא האחיין שלה דואג לה.

 

בעקבות חוות הדעת הסותרות שהוגשו בתיק מינתה השופטת גליק מומחה שסבר שהאם אינה זקוקה לאפוטרופוס. אלא שחוות דעת זו קועקעה בחקירה הנגדית של עו"ד ולנר, שבמהלכה הודה המומחה ששגה. ממצאים אלה הובילו את השופטת גליק להעדיף באופן חריג את חוות הדעת מטעם התובעות על פני חוות דעתו של המומחה מטעמה.

 

מלבד העובדה שהמומחה הודה שהנתבעת אינה כשירה להחליט לגבי ענייניה הכלכליים, השופטת מצאה בחוות דעתו פגמים לאחר שהסתבר כי נשענה רק על נתונים שהוצגו על ידי עורכי הדין של האם תוך התעלמות מנתונים חשובים שהעלו כי היא לא יודעת כמה נכסים יש לה, על מה היא חתומה, מהן זכויותיה ואפילו לא זוכרת באיזה בית ספר למדה.

 

השופטת מצאה כי האם סובלת מבעיות בריאות וזיכרון, נמצאת בבידוד חברתי ותלויה באופן מוחלט בזולת, או ליתר דיוק באחיין שלה, ש"על פיו יישק דבר", וזאת כאשר "אין ספק שיש ניגוד עניינים מובנה בין תפקידו בפרויקט ובין דאגתו (לפחות לכאורה) לנתבעת".

 

בנסיבות אלה הגיעה השופטת גליק למסקנה שהנתבעת לא יכולה לדאוג לעצמה וחשופה לניצול מצד "גורמים שלישיים המבוססים אותה מן הסביבה", תוך שליחת רמז עבה לאחיין. לפיכך מונו האפוטרופסיות הזמניות כקבועות.