222 אלף ש' לסטודנטית שהחליקה בקפיטריה

בת 26 עמדה בתור לקפה במכללת ספיר בשדרות כשנפלה ושברה את ידה. בית המשפט קיבל את תביעתה וקבע שלא ננקטו אמצעי בטיחות נדרשים

עו"ד איילת מלכה-בשארי עודכן: 17.09.17, 00:00

בית משפט השלום קבע לאחרונה שמכללת ספיר בשדרות ומפעילת הקפיטריה שבתחומה יפצו ב-222 אלף שקל סטודנטית שהחליקה ושברה את ידה בעת שעמדה בתור. השופטת אורלי מור-אל לא השתכנעה שמי מהנתבעות נקטה אמצעים סבירים למנוע אירוע שכזה.

 

באוקטובר 2010 עמדה הסטודנטית, אז בת 26, בתור לקפיטריית "קופי טיים" שבמכללה שבשדרות. היא החליקה ונגרם לה שבר בכף יד ימין, שחייב ניתוח שחזור וקיבוע באמצעות פלטה וברגים. ידה קובעה בגבס למשך שלושה שבועות ונקבעה לה נכות רפואית קבועה בשיעור 10%. לאחר שהתאוששה הזמינה הסטודנטית את מכון התקנים לערוך בדיקה לרצפת הקפיטריה, ובה נקבע כי המשטח לא מתאים לדרישות התקן. בעקבות זאת הגישה הצעירה תביעה על סך כ-1.6 מיליון שקל.

 

התובעת טענה שנפילתה נגרמה נוכח רשלנותן של המכללה ושל הקפיטריה, בין אם נגרמה כתוצאה מנוזלים שהיו על הרצפה כשעמדה בתור, או כתוצאה מהרצפה החלקלקה שאינה עומדת בתקנים. לתמיכה בגרסתה הציגה התובעת תמונות של המקום, מסמכים רפואיים וארבעה עדים – בהם חברתה שהייתה עמה בעת הנפילה וחברה נוספת, שהעידה כי רצפת הקפיטריה כמעט תמיד רטובה ומועדת לתאונות.

 

הנתבעות טענו מנגד שהסטודנטית לא הוכיחה את טענותיה והפנו את מאמציהן בהטלת האשמות זו כלפי זו, אך לא הביאו כל ראיה שעשויה לסייע להן בהוכחת טענותיהן. אף אחת מהן, למשל, לא טרחה להביא דו"חות בטיחות של המקום או לציין מהי שגרת הניקיון בקפטריה, ולא הייתה כל התייחסות מצדן לתוצאות הבדיקה של מכון התקנים.

 

לאחר התרשמות מאישיותה ומהימנותה של התובעת קבעה השופטת שהיא נתנה תיאור מדויק של הנפילה, ושהעדויות שלה ושל חברתה היו הגיוניות, לא מוגזמות ולא מתואמות.

 

נקבע שהסטודנטית הוכיחה שלא יכלה לדעת מה גרם לנפילתה, ובכך הצליחה להעביר את נטל הראייה לנתבעות. מנגד, אף אחת מהנתבעות לא סתרה גרסה זו או שכנעה את בית המשפט שנקטה אמצעים סבירים על מנת למנוע נזק למבקרים, ושתיהן נמצאו אחראיות לנפילת התובעת.

 

עם זאת, השופטת קבעה שגם לתובעת יש "אשם תורם" בשיעור של 20%. היא הסבירה שהתובעת הכירה את המקום, וגם מהתמונות שצילמה ניתן להתרשם שאם קיים מפגע במקום (אפילו רצפה רטובה) ניתן להבחין בכך.

 

באשר לפיצויים שלהם היא זכאית ציינה השופטת מור כי התובעת ממשיכה לסבול מכאבים בכף ידה אף בחלוף שבע שנים מהתאונה, ומוגבלת אפילו בפעולות פשוטות.

 

לפיכך נפסקו לה פיצויים בגין אובדן כושר השתכרות לעתיד, לרבות תוספת פנסיה, הוצאות רפואיות, נזק לא ממוני, הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של כ-222 אלף שקל.

 

 
פורסם לראשונה 16.09.17, 08:14