סליחות בנוסח לייק

None

"שש עם", ערוץ 2, 18:00

 

בהתאם לאופייה הילדותי של "שש עם", גם הדיווח על פוסט הסליחה של מרק צוקרברג לרגל יום כיפור היה שילוב מדכדך של יידישקייט ודאחקה. בתחילה, לאחר שהכתב עמרי ברק הציג את מייסד פייסבוק כ"מי שאולי יתמודד מול הנשיא טראמפ", הוא קרא את הטקסט והזכיר כי צוקרברג פירסם באחרונה תמונות שממחישות את יחסו החם ליהדות. על מהות הדברים לא נאמרה מילה. "אולי הוא מוצא את יהדותו, למה אתה מייחס לו אספירציות פוליטיות?" ציחקק יונתן ריגר.

 

 

בתגובה פעל ברק כנדרש וציין את התחקיר שחשף כי פייסבוק איפשרה למפרסמים "לטרגט" — כלומר לתפור שירותים עבור פלח אוכלוסייה ממוקד — משתמשים אנטישמיים. במקום להניח לו להרחיב על ההקשר החשוב הזה, לריגר היה דחוף לשחרר עוד בדיחה דלוחה ("אז מה אם הוא אכל צ'יז־סטייק לפני שבוע?"), ובעקבותיו ברק אף ירד נמוך יותר ("ושאשתו היא גויה"). שמישהו יקרא למשטרת ההתבוללות.

 

האמירה של צוקרברג ראויה לדיון רציני בהרבה מכריכתה עם צילום של חלה או גביע קידוש. למעשה, היותה של ההתנצלות אקט שנולד מתוך זהותו היהודית של צוקרברג היא החלק הכי פחות דרמטי בסיפור. כשאחד האנשים החזקים על הפלנטה, ראש מעצמה בסדר גודל מדינתי, מכיר בפוטנציאל ההרסני של המנגנון שאותו ברא, האצטלה של יום כיפור היא פרט זניח.

 

כי מאחורי המשפטים המנוסחים היטב של צוקרברג מסתתרת ציניות עמוקה. האיש שמכר לעולם דמוקרטיזציה מהפכנית — ובדרך התעשר כקורח בחזקת אינסוף — לפתע נזכר להכות על החטאים האדירים שפייסבוק ביצעה. פתאום צוקרברג הבין שההייד־פארק המשוכלל שלו מהווה ביצה רוחשת של שנאה, פלגנות ושקרים מופרעים, ובכך קבע שיא היסטורי בהצתה מאוחרת למרחקים ארוכים.

 

ועכשיו הוא מנסה למזער נזקים. בשבוע שעבר, לדוגמה, הגיב לציוץ של טראמפ וטען כי הן לנשיא ארה"ב והן למחנה הליברלי יש ביקורת על פייסבוק. חבל שזהו מקרה קלאסי שבו העובדה ששני הצדדים נגדך, אין פירושה שאתה נוהג נכון — אלא ששניהם צודקים. "העבודה שלי נוצלה כדי להפריד בין אנשים במקום לחבר אותנו", הוא כתב שלשום. רגע, אני כבר לוחץ על האימוג'י של הרחמים.

 

כל עוד פייסבוק היא ישות כוחנית באופן לא פרופורציונלי וכר פורה ליצירת בועות ולהפצת רעל, ההתעוררות המוסרית של צוקרברג היא לא יותר ממסחטת לייקים. כמו וידוי אישי מרגש, סרטון של תינוקת חמודה ורוב האייטמים ב"שש עם". ואם כבר צוקרברג מפגין בקיאות במנהגי יום כיפור, אולי הוא יתעניין גם במשנה המפורסמת במסכת יומא: "האומר אחטא ואשוב, אחטא ואשוב, אין מספיקין בידו לעשות תשובה".