"חשבתי לעצמי, 'איך אני יוצאת הכי מהר מהחדר הזה מבלי להתנכר לווינשטיין'", סיפרה ג'אד ל"ניו יורק טיימס". עוד נודע כי נגד וינשטיין הוגשו שמונה תלונות על הטרדות שנסגרו בהסכם עם המתלוננות.
כתוצאה מהתחקיר, וינשטיין שחרר הצהרה מתנצלת לעיתון. "התבגרתי בשנות ה-60 וה-70 כשכל החוקים בסביבת העבודה היו שונים. זו הייתה התרבות אז", כתב, "מאז למדתי שזה לא תירוץ, לא במשרד ולא בשום מקום אחר. אני מודע לכך שהתנהגותי לאורך השנים כלפי עובדי גרמה לכאב רב, ואני מאוד מצטער על כך. אף שאני מנסה להיות טוב יותר, אני יודע שיש לי דרך ארוכה". עוד ציין כי הוא לוקח פסק זמן כדי לטפל בעצמו.
במקביל להצהרה זו, וינשטיין שכר שני עורכי דין ידועים שמתכננים לתבוע את "הניו יורק טיימס". בריאיון ל"הוליווד ריפורטר" אמר אחד מהם כי "הסיפור ש'הניו יורק טיימס' פרסם מלא בטעיות שמשמיצות את ווינטשיין. הוא מסתמך על דיווחים לא מהימנים שנגנבו מהתיק האישי של העובדים. אנחנו שלחנו ל'טיימס' את העובדות ואת הראיות, אבל הם התעלמו מכך ומיהרו לפרסם. אנחנו מתכוננים לתבוע עכשיו. כל הרווחים יתרמו לארגוני נשים".
מאז פרסום התחקיר אנשי תעשייה רבים מביעים תמיכה במתלוננות ויוצאים נגד וינשטיין. יוצרת "בנות" לינה דנהאם צייצה כי "הנשים שהסכימו לדבר על ההטרדות המיניות שחוו מצד הארווי ווינשטיין ראוית לתמיכה שלנו. זה לא כיף או קל. זה אמיץ". בציוץ נוסף, כינתה את ההתנצלות שלו "פתאטית". סקוט דריקסון, תסריטאי בהוליווד ("ד"ר סטריינג'") המחיש נקודה ידועה: "30 שנה של טיוח הטרדות מיניות. לא רק בכנסייה הקתולית אלא גם בעילית של הוליווד הליברלית".