נתקעתם בלי מזומנים ואתם חייבים לשלם לטכנאי שבא לתקן לכם את המזגן? אבל רגע, את סניף הבנק שהיה ברחוב הסמוך אתם נזכרים שסגרו בחודש שעבר ואת זה שהיה במרחק חמישה רחובות סגרו לפני שנה. אבל היי, בפיצוציה בקצה הרחוב יש מכשיר כספומט בדיוק בשביל זה. אז אתם מגיעים לכספומט הזה כדי למשוך 1,000 שקל ומגלים שסכום המשיכה מוגבל ל־400 שקל בלבד בכל משיכה. ועל כל משיכה כזאת צריך גם לשלם עמלה גבוהה במיוחד של 7 שקלים. בחישוב פשוט, על מצוקת המזומנים שלכם אתם עומדים לשלם 21 שקלים במקום בערך שקל וחצי שהייתם משלמים בסניף הבנק שלכם. בעיה מוכרת? ובכן מסתבר שבמרכזי הערים הגדולות, זו הפכה בשנים האחרונות למציאות.
הצעת חוק חדשה שצפוי להעלות יו"ר הקואליציה, ח"כ דוד ביטן, מבקשת לשים סוף ל"עושק העמלות" של הכספומטים הפרטיים. הצעת החוק הוכנה בשיתוף עם ארנון גלעדי, המשנה לראש עיריית תל־אביב־יפו, שבשנים האחרונות סובלת מיציאתם של הבנקים והחלפתם על ידי מכשירי כספומט פרטיים.
על פי הצעת החוק, תוגבל עמלת המשיכה של הכספומטים הפרטיים המוצבים ברחבי הארץ, לרוב בקיוסקים ובפיצוציות. ההצעה קובעת כי העמלה תוגבל בתקרה של 2% מסכום המשיכה, או 3 שקלים למשיכה, הנמוך מבין שני הסכומים. כיום עומדת העמלה במרבית המכשירים הללו על 7 שקלים למשיכה, גבוה בהרבה ממשיכה בכספומטים שצמודים לסניפי הבנקים (עד 1.70 שקל).
בנוסף קובעת הצעת החוק כי תקרת המשיכה באותם כספומטים תועלה לסכום של 1,000 שקל. זאת בהשוואה למצב הנוכחי שבו במרבית המכשירים הסכום מוגבל ל־400 שקל בלבד. המשמעות של המצב כיום היא שאם לקוח מעוניין למשוך סכום גבוה יותר הוא נדרש לשלם עמלה בגין כל משיכה בכפולות של 400 שקל. על פי ההצעה, לקוח שימשוך 1,000 שקל בכספומט פרטי יחויב בעמלה של 3 שקלים, לעומת עמלה של 21 שקל שהיה משלם כיום.
הצעת החוק נולדה, כאמור, כתוצאה מפנייה של המשנה לראש עיריית ת"א, ארנון גלעדי, שפנה מספר פעמים בנושא לפיקוח על הבנקים בבנק ישראל אך לטענתו לא קיבל מענה על כך. ח"כ ביטן, התייחס להצעת החוק: "הבנקים מצמצמים סניפים, ולוואקום הזה נכנסו הכספומטים הפרטיים שגובים עמלות מופקעות מהציבור. נגביל את גובה העמלות ובכך נתרום להקלה בהוצאות הלא מידתיות על משיכת כספים. לא ייתכן שגם על משיכת 50 שקלים תיגבה עמלה של 6 או 7 שקלים".
לפני חודשיים חשף "ידיעות אחרונות" מחקר שנערך בעיריית תל־אביב ולפיו סגירת הסניפים של הבנקים בעיר פוגעת בעיקר באוכלוסיות החלשות, שכן בשכונות הדרומיות של העיר לא נותרו סניפים רבים. את מקומם של הסניפים ומכשירי הכספומט תפסו הכספומטים הפרטיים ונוצרה פגיעה כפולה באותם לקוחות, שכן הם נדרשים לשלם עמלות גבוהות פי שלושה ויותר מלקוחות אחרים.
סגירת הסניפים של הבנקים היא חלק ממגמת התייעלות שלה הם שותפים בשנים האחרונות בעידודה של המפקחת על הבנקים, ד"ר חדוה בר. הבנקים מצמצמים את מספר הסניפים ואת שטחם במטרה להקטין את העלויות התפעוליות, כשמטרתה של בר היא שאותו צמצום בהוצאות יוביל לירידה בעמלות ובריביות שמשלמים הלקוחות לבנקים. לצד הקיטון במספר הסניפים פועלים בבנקים להעצמת השירותים הדיגיטליים עבור הלקוחות, אך שירותים אלה עדיין לא הצליחו להביא להחלפת השימוש במזומן.
למרות הקיטון במספר סניפי הבנקים, על פי נתוני בנק ישראל במספר מכשירי הכספומט הבנקאיים דווקא חל גידול של 35%, אך בשנתיים האחרונות עיקר הגידול הוא במכשירים שרחוקים מהסניפים. במכשירים אלה העמלה מוגבלת ל־5 שקלים לפעולה. הוראה חדשה שפירסמה המפקחת על הבנקים בר בסוף ספטמבר קבעה כי אם המכשיר המרוחק הוא כזה שהפיקוח דרש להשאיר כתנאי לאישור סגירת הסניף, העמלה שתיגבה בו תהיה עמלת ערוץ ישיר מוזלת ללקוחות כל הבנקים.
לצד הגידול במספר הכספומטים הבנקאיים, חל גידול מואץ אף יותר במספר הכספומטים הפרטיים, בעיקר במרכזי הערים הגדולות. בעוד שהעמלה שנגבית על ידי הכספומטים שמפעילים הבנקים מפוקחת על ידי בנק ישראל, בכספומטים הפרטיים אין פיקוח. מספרם של הכספומטים הפרטיים הפרוסים ברחבי הארץ עומד על כ־4,475, גידול של כ־74% בהשוואה למספרם ב־2012.
"הגיע הזמן לשים סוף לשוד העמלות של הכספומטים הפרטיים, המזכיר לעיתים שוק אפור", אמר גלעדי. "אם המפקחת על הבנקים מסרבת לטפל בנושא אז המחוקק יעשה סדר בשוק. רק בת"א ישנם מאות כספומטים פרטיים העושקים מדי יום את הצרכנים".