הניצחון על צרפת הסב נזק רב-מערכתי לנבחרת יותר מאשר הביא תועלת, אם בכלל עשה תועלת – אולי חוץ מהרזומה של שרף שעדיין נזכר בזה יחד עם כמה פרשנים שאין להם מושג בכדורגל ותרבות ספורט. הניצחון על צרפת, כך לפי שרף, נותן לו לגיטימציה לבקר ולהשתלח במאמני הנבחרת מאז שהוא סיים את הקדנציה שלו. אין מאמן לאומי שלא חטף משרף, אבל אם נעבור על התוצאות של כל המאמנים בנבחרת ונזכיר את סגלי השחקנים שעמדו לרשותם, נגלה מהר מאוד ששרף הוא המאמן בעל התוצאות הכי מביכות שהיו לנבחרת ישראל בכל הקמפיינים.
רשימת השחקנים ששיחקו תחת שרף: רפי כהן ובוני גינצבורג ואלימלך וקורנפיין ודודו אוואט, פליקס חלפון ומשה גלאם ואמיר שלח וגדי ברומר ואלון ברומר וניר קלינגר ואלון חרזי ואריק בנאדו איל ברקוביץ' ואלון חזן ואבי נימני ואיציק זוהר וחיים רביבו ורוני לוי וטל בנין ויוסי בניון וראובן עטר, רונן חרזי ואלון מזרחי ונג'ואן גרייב ואלי אוחנה ורוני רוזנטל ואלי דריקס ועופר מזרחי. עם שחקנים כאלה צריכים לעלות כל פעם, אבל עם המאמן הכושל הזה? מקום חמישי ושישי ורביעי – רק על הכישלנות הללו צריכים להקים שתי ועדות חקירה ממלכתיות.
היה את אותו הפסד מביך לקפריסין, ופעם אחת עוד סיימנו במקום השני ועלינו לפלייאוף, רק כדי לחטוף תבוסה מדנמרק, ועל הדרך גם לספק את שערוריית נערות הליווי. ועדיין זה לא מונע משלמה שרף לדבר בגנות מאמנים אחרים. אם רוצים לגדל דור שחקנים שיוביל את הנבחרת לטורנירים – צריך קודם כל להחיל תרבות דיבור ושיח של פרשנים מטעם עצמם. ודרך אגב כמו שנתנו לכל מאמן שני טורנירים לפחות, אז מגיע לאלישע לוי עוד טורניר.