העותרים הגישו הצעה לרכישת הקרקע (המיועדת ל-16 בתים) תמורת יותר מ-25 מיליון שקל, בהתאם לכללים, עם הערבויות הדרושות וצילומי תעודות זהות. הצעתם הייתה הגבוהה ביותר מבין הניגשים למכרז. באוגוסט 2017 התכנסה ועדת המכרזים והודיעה שהחליטה לבחור בהצעה השנייה בגובהה (בסך כ-23.5 מיליון שקל) וציינה שהצעת העותרים נפסלה מכיוון ששם החייב בערבות הבנקאית אינו תואם לשמו של מגיש ההצעה.
בכתב הערבות נכתב שמו "בוכניק ארן-נסים" ואילו בתעודת הזהות "אורן בוכניק". הסיבה לכך היא שבוכניק שינה שמו במשרד הפנים לפני 12 שנה כאשר מחק את השם "נסים". בשל כך הגישה קבוצת הרוכשים את העתירה לביטול החלטת ועדת המכרזים ולהכריז על הצעתם כזוכה.
העותרים טענו שמדובר באותו אדם עם שינוי קל ביותר בשם, וכי על הוועדה היה לשקול באופן מידתי את פעולתה ולהפעיל שכל ישר. לדבריהם מלכתחילה לא היה חולק שמדובר באותו אדם, כפי שעולה ממכתב בנק הפועלים ומתמצית רישום ממשרד הפנים, המלמדת על השמטת השם "נסים" לבקשת העותר.
עוד נטען שלא היה מקום לשלול את ההצעה רק בגלל טעות בשמו של אחד העותרים כאשר הערבות הוגשה מטעם כל העותרים, ביחד ולחוד, ואפשר היה לדרוש ולקבל את הפירעון על פי כל אחד משמות המציעים האחרים.
השופט אילן שלמה שילה דחה את עמדתם הכללית של העותרים בנוגע לטעות בשם. הוא הסביר שפגם בערבות בנקאית שניתנה להבטחת הצעה למכרז, אפילו פעוט וחסר ערך, יביא בדרך כלל לפסילת הערבות וההצעה. "על כן, אילו היה העותר מציע יחיד, לא היה מקום להחריג את הפגם ולקבל את הערבות", הבהיר.
ואולם, בסופו של דבר הוכרע התיק דווקא לטובת העותרים. נקבע כי במקרה הזה לא היה מקום לפסול את כתב הערבות, משום שמדובר בהצעה משותפת עם מציעים נוספים, ולנוכח כתב הערבות הבנקאית שעל פי הדין ועל פי נוסחו - חייב הבנק לפרוע את מלוא סכום הערבות בגין כל אחד מהמציעים.
"משהוגשה ערבות בנקאית שבה שמות אחדים 'כשרים', או אפילו שם אחד 'כשר', היה על הוועדה להתעלם מאופן כתיבת שמו של העותר, ולראות בו תוספת שאינה לצורך", כתב השופט.
לפיכך בוטלה החלטת הוועדה ונקבע שהעותרים יזכו במכרז. רמ"י חויבה לשלם לעותרים שכר טרחת עו"ד של 20 אלף שקל.