אם אתם חוששים מטיפול בתרופות פסיכיאטריות, בקרוב תוכלו לנסות תוסף תזונה: חברת נוה פארמה הכריזה על השקת סאפרוקס, תוסף תזונה המכיל שילוב של זעפרן וכורכום, שלטענתה הוכחו מחקרית כמסייעים לטיפול בדיכאון, חרדה והפרעות שינה.
על פי סקרים, כשליש מהישראלים נוטלים תרופות לשיפור מצב הרוח. מדו"ח של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שפורסם אשתקד, עולה כי 34% מבני 20 ומעלה במגזר היהודי סובלים מתחושות דיכאון, ובמגזר הערבי מגיעה תחושת הדיכאון ל-49%.
קראו עוד על טיפול בדיכאון
מדריך נוגדי דיכאון: החדשות, הפחות משמינות והמהירות
עד כה, קבוצת התרופות המקובלת לטיפול בדיכאון מכונה SSRI (חסמי ספיגה מחדש של סרוטונין), המשפיעה באמצעות העלאת רמת הסרוטונין במוח. בקבוצה זו תרופות כמו פרוזאק, ציפרלקס או סרוקסט. הן גורמות להעלאת ריכוז הסרוטונין במרווחים הקרויים סינפסות ומגבירים את השפעת הסרוטונין במסלולים העצביים במוח.
הפרוזאק, שסימן את המהפכה בטיפול במצבי לחץ ודיכאון כונה עם השקתו "גלולת האושר". אולם, בחלוף השנים הסתבר שכמעט 50% לא משיגים הפוגה מליאה ועדיין סובלים מלפחות חלק מתסמיני הדיכאון. בנוסף, תופעות הלוואי אינן פשוטות ומתחילות מיד בתחילת השימוש וגורמות לנשירה של 7-15% מהמשתמשים.
תופעות הלוואי הקשות של תרופות מקבוצת ה- SSRI, כוללות במקרים נדירים גם מחשבות אובדניות, הפרעות במערכת העיכול, פגיעה בתשוקה המינית עד חוסר יכולת להגיע לאורגזמה.
תחילה נוסו תכשירי זעפרן אל מול פלסבו (תרופת דמה). בהמשך בהשוואות לתרופות נוגדות דיכאון נפוצות- לפרוזאק (FLUOXETIN ) ול- IMIPRAMINE (TOFRANIL,PRIMONIL). תוצאות המחקרים הראו לעתים יעילות זהה של הזעפרן לתרופות.
בשלב הבא נקבע המינון ואף נמצא שיעילות התבלין עולה כאשר מוסיפים לנוסחה רכיבים של כורכום שגם לגביו נמצא מגביר את האפקטיביות של נוגדי הדיכאון. חומר זה נמצא מתאים גם לשימוש בדיכאון לאחר לידה, וגם במהלך הנקה.
הכמוסות ב"סאפרוקס" כוללות פרט לזעפרן והכורכום, גם חומצה פולית הידועה כחיונית ליצירת המתווכים העצביים סרוטונין, נוראדרנלין ודופאמין ומגנזיום שעל פי הטענות בעל אפקט מרגיע.
"מדובר בתכשיר שנמצא בתחילת דרכו ומציג חלופה טבעית לחולים שמעדיפים להימנע מטיפול כימי", אומר הפסיכיאטר פרופ' משה קוטלר מאוניברסיטת תל אביב, "הספרות הרפואית מצביעה על מספר מאמרים המוכיחים יתרון לשימוש בספרוקס על פני פלצבו".
"קיום תכשיר טבעי ללא מרשם הוא בשורה טובה למטופלים", אומר פרופ' קוטלר, "אך עצתי בכל מקרה היא להיוועץ ברופא. כדי להעריך את התכשיר בצורה אחראית, מהימנה ויעילה יש צורך במחקרים נוספים ובשימוש ארוך טווח בקרב קבוצה הטרוגנית של מטופלים".