איציק, חב"דניק בן 30 מבית־שמש, מת על עישון בשר. ברגע שנכנסתי לרכב הניסאן הלבן של חברת שיתוף הרכב סיטי קאר, ששימש אותו כדי להגיע ממודיעין עילית לאלעד, הוא מיד שאל: אתה מעשן בשר? כשהשבתי שלא, איציק עצר את הרכב ונתן לי קורס מזורז שהתחיל בטיפ הבא: "לא משנה מה ידעת על עישון בשר לפני כן, שכח הכל. מעשנות־בשר קונים רק, אבל רק, באור יהודה". לאחר מכן הגיעו כמה הסברים טכניים על אופן הנחת הנתח במעשנה וגובה הלהבות הרצוי לדרגות רוך שונות של הבשר, אבל אני מודה שכבר לא הקשבתי. תוך שהוא מרעיף סופרלטיבים על בירת עישון הבשר הישראלית, הוא הזכיר ממה הוא מתפרנס: "מכיר את המכונות במקוואות שבהן שמים שקל ויוצא שפריץ שמפו? אז זה העסק שלי".
לאיציק יש חמישה ילדים וחיבה יתרה, חוץ מעישון בשר, גם לאופנועים גדולים. הוא מחזיק אופנוע של 500 סמ"ק, שמשמש אותו לשינוע גלון אחד של שמפו למקוואות שונים ברחבי הארץ. כשהוא צריך להוביל שני גלונים או יותר, כמו ביום שפגשתי אותו, הוא לוקח רכב של סיטי קאר. "השירות A טו B שהם מציעים (לקחת רכב בעיר אחת ולהחזיר אותו בעיר אחרת. קיים מזה חודשיים וחצי - ע"מ) פשוט מעולה לי לעסק", הוא מסביר. "זה אשכרה גורם לי לשקול ברצינות למכור את הרכב שלי ולהתנייד רק עם האופנוע ועם סיטי קאר. יש לי שני מנויים, אחד לי ואחד לאשתי, ככה שעל כל צרה שלא תתרחש לה או לילדים חס וחלילה, היא תמיד יכולה לקחת סיטי קאר ולנסוע לאן שצריך".
אם לא הייתי פוגש את איציק פנים אל פנים, לאור ההתלהבות שבה הוא מתאר את האפשרות לשכור רכב לכמה שעות, הייתי משוכנע שהוא עובד במשרד יחסי הציבור של סיטי קאר. אבל לא.
המייסד של סיטי קאר הוא מאיר רותם (31), איש עסקים מבני ברק, שבגיל 18 פתח את חברת השכרת הרכב הראשונה שלו. בהמשך עבד בחברת הרכב אלבר, וב־2013 השיק את סיטי קאר - שירות קאר־שרינג (שיתוף מכוניות) שפועל בערים החרדיות בישראל, וזומם להתרחב לשאר הארץ. לאחר ההקמה הצטרפו אליו כשותפים אריה בלומנטל ושמוליק רוזנברג, שניהם חרדים.
"אני מסתובב בעולם ונחשפתי להרבה מודלים של קאר־שרינג", מספר רותם. "מההיכרות שלי עם המגזר החרדי ידעתי שמרבית החרדים לא מחזיקים רכב, אבל יש להם צורך בכלי תחבורה, לפעמים אפילו ברמה יומיומית. בנוסף, לחרדים יש כבר היכרות עם הכלכלה השיתופית, כלומר זה קונספט שלא זר להם ולא מצריך מהם מאמצי הסתגלות. החזון שלנו הוא לחבר את כל הנקודות החרדיות ברחבי הארץ, ואנחנו די קרובים להגשים אותו. השלב הבא זה להתרחב לאזורים של דתיים לאומיים, ובשלב מסוים גם ליישובים חילוניים לגמרי, אבל חשוב להבהיר שאנחנו קודם כל חברה חרדית שומרת שבת, וכך גם נישאר".
סיטי קאר פועלת בירושלים וביישובים סביבה, בבני־ברק, בית"ר עילית, בית־שמש, מודיעין עילית, אלעד ואשדוד. החברה מחזיקה כ־400 כלי רכב, רובם פרטיים בגדלים שונים ועשרה מהם מסחריים, שיכולים להכיל שבעה נוסעים. החברה שוכרת כ־40 חניות פרטיות בירושלים ובבני־ברק, כשבשאר הערים, שבהן אין בעיית חניה, הלקוחות מתבקשים להחנות את כלי הרכב באזורים מוגדרים בעיר.
כדי להשתמש בשירותי סיטי קאר הלקוח נדרש לשלם דמי מנוי של 10 שקלים לחודש, שעבורם הוא מקבל צ'יפ מגנטי ובעזרתו הוא פותח את הרכב הרלוונטי בכל נסיעה ונסיעה (מפתח הרכב נמצא בתוך הרכב ומחובר אליו). בשלב הראשון הציעה החברה ללקוחותיה רק אפשרות לקחת רכב ולהחזירו לאותה הנקודה. מה שנקרא "A טו A", כשהמחיר הוא שילוב בין מחיר לפי שעה ומחיר לפי קילומטר. המחיר מתחיל ב־5 שקלים לשעה בשעות הבוקר, ואחר כך התעריף הוא 19 שקל לשעה הראשונה באמצע היום, ו־9 שקלים לכל שעה אחריה. בנוסף משלמים 1.60 שקל לכל קילומטר נסיעה. אם אני גר במאה שערים, לדוגמה, ורוצה לקחת רכב לשלוש שעות כדי לבקר את אמי בשכונת רמות הירושלמית (13 קילומטר סה"כ), הנסיעה תעלה לי 58 שקל. המחיר הוא אחיד לכל סוגי המכוניות שמחזיקה סיטי קאר - פרטי קטן, רכב מפואר או רכב מסחרי.
לפני כחודשיים וחצי השיקה החברה את שירות "A טו B" ששינה את החיים לאנשים כמו איציק. הוא מאפשר לקחת את הרכב בעיר אחת ולהחזירו באחרת. התמחור של השירות הזה פשוט יותר - מחיר קבוע בהתאם ליעד הנסיעה, בלי שעות ובלי קילומטרים. מירושלים לביתר עילית - 40 שקל, וכך גם מבני־ברק לאלעד; מבני ברק למודיעין - 60 שקל, ואילו מירושלים לבני־ברק, הנסיעה היקרה ביותר - 100 שקל. "היה לי חשוב לתת ללקוחות את התחושה שלא מחפשים להפיל אותם ושהם לא צריכים לחפש את הקץ'", מסביר רותם את פשטות התמחור. אפשר להזמין רכב דרך אפליקציה או דרך מוקד טלפוני שפועל 24 שעות ביממה. הרוב המכריע מזמינים בטלפון, כי חרדים רבים לא מחזיקים סמארטפון. לכל טווח נסיעה מוגדר זמן נסיעה מחייב, שבמהלכו יש להחזיר את הרכב. למשל, לנסיעה בין ירושלים לבני־ברק מאפשרים 75 דקות.
"אבא כל הזמן נוסע בסיטי קארים"
השעה היא 7 בבוקר ברחוב הרב קוק במרכז בני־ברק. אשר (37), תושב ויליד העיר, צועד לעבר רכב הניסאן הלבן של סיטי קאר (זה שבו אני יושב כאורח, ובו ישתמש בהמשך היום גם איציק מבית־שמש). הוא מכניס לרכב את שלושת ילדיו ומתחיל בריטואל הבוקר הקבוע של פיזורם לבית הספר ולגן. הוא אינו מחזיק ברכב משלו ולכן משתמש ברכב של סיטי קאר מדי בוקר.
"האוטו של אבא נשבר ומאז הוא רק עם סיטי קארים", מסבירים הילדים במקהלה. הבכור, בן 8 וחצי, מתלונן שאינו אוהב את הריח של חומר הניקוי שעובדי החברה משתמשים בו כדי לנקות את פנים הרכב בסיום כל יום, ואילו אחותו הקטנה לא חדלה מלפטפט ומצהירה: "נולדתי בניסן, אני בת 6 וחצי, וכשאהיה בת 22 אתחתן. אפילו יש לי כבר חתן".
אשר עובד כמתווך נדל"ן בבני־ברק, רמת־גן והסביבה, ומגדיר עצמו "חרדי מודרני שעובד". אין לו זקן ארוך והוא לא לבוש שחורים אלא ג'ינס וחולצת פולו. "החרדים שנראים כמוני הם למעשה הרוב - אנשים עובדים, שלא עסוקים בלייחצ"ן את עצמם ולא מיוצגים פוליטית בכנסת", הוא אומר. "אני מצביע לאגודת ישראל למרות שאני לא אוהב שהם נאבקים בתופעת החרדים העובדים".
אשר מסיים את סבב פיזור הילדים ומחנה את הרכב בחזרה באותה החניה ברחוב הרב קוק. לא עוברות 15 דקות וכבר מגיע הלקוח הבא של הניסאן הלבן - אבינועם, בן 34, נשוי פלוס 3, גם הוא מתווך נדל"ן בני־ברקי (יכול להיות שהעיר הזו סובלת מיחס לא בריא בין מתווכים לשוכרים?). "לא שווה להחזיק אוטו בבני ברק", מכריז אבינועם, "הרבה יותר משתלם לקחת סיטי קאר כשצריך, כמו לפני שבוע כשלקחתי את כל המשפחה לברית של אחיין שלי בירוחם. מעבר לזה יש לי את האופנוע שלי בשביל לקפוץ להראות דירות לאנשים".
לאן נוסעים עכשיו?
"לסידורים".
אבינועם קופץ לדירת אמו בשכונת קרית הרצוג בעיר, לוקח ממנה כמה סירים חדשים שרכשה לאחרונה והולך לטבול אותם במקווה השכונתי. אחר כך קפצנו לחנות מרצפות בבני־ברק כדי לבדוק מה קורה עם הזמנה שביצע עבור דירתו שעוברת שיפוץ, כשברקע מדווח הרדיו באוטו על העיסוק המחודש של המערכת הפוליטית בשאלת "השוויון בנטל". "השיח הזה מתעלם מהעזרה ההדדית ומהתרומה הלא ממוסדת של החרדים לחברה", אומר אבינועם. "אני, נגיד, חבר בקבוצת ווטסאפ של אופנוענים, רובם חרדים, שמתגייסת לעזור לפצועים בבתי חולים. אני אישית לא עשיתי צבא למרות שרציתי, כי בתקופתי הבחירה להתגייס הייתה יכולה להפוך אותך למוקצה, אבל היום זה לגיטימי לגמרי. רוב בני הדודים הצעירים שלי מתגייסים".
"הרוב במשפחה המורחבת משרת בצבא"
לכל מי שעלה באותו יום על הניסאן הלבן (כולם גברים) וזכה לקבל אותי כנדוניה, היה מה להגיד על הייצוג המעוות והלא הוגן של החרדים בתקשורת החילונית. העובדה שבאותו שבוע אנשי העדה החרדית הפגינו בירושלים וחסמו כבישים נגד מה שהם מכנים "גזירות הגיוס", גרמה לשיחה להיות סוערת יותר. "אני מעריך מאוד ואפילו מקנא באברכים (תלמידי ישיבה בגירים שלא עובדים - ע"מ) שמצליחים להתמיד בלימוד, אני לא הצלחתי", אומר לי אלי (28) ממודיעין עילית, שעולה על הרכב אחרי אבינועם. "האברכים שמוצגים בתקשורת כעושקי הקופה הציבורית מקבלים 1,800 שקל לחודש בלבד, ורק חצי מזה מגיע מכסף ציבורי, אבל מעבר לזה - נראה לך באמת שאנשים מתחזים ללומדים ובעצם מתבטלים במשך 30 שנה? מי היה רוצה לחיות ככה?"
אלי עובד בחנות אלקטרוניקה בבני־ברק, אליה הוא מגיע מדי בוקר באוטובוס ממודיעין עילית. באמצע אותו היום הוא קיבל טלפון מהגן של בתו, שהילדה לא חשה בטוב ושיבוא לאסוף אותה. "אני רוצה שבמקרים כאלה אנשים בכלל לא יתלבטו אם לקחת סיטי קאר או ללכת על פתרון אחר", אומר מאיר רותם, "ולכן הורדנו את המחירים לרמות מאוד נמוכות. ברגע שרכב שלנו מבני־ברק למודיעין עילית עולה 60 שקל, ומונית עולה מעל 100 שקל, ברור שבנאדם שהקפיצו אותו מהעבודה, כמו אלי, ילך על סיטי קאר".
אתם למעשה עובדים במודל של קופיקס – מחירים נמוכים שימשכו המון לקוחות?
"לא, כי המודל שלהם בנוי על זה שאתה תופס את האנשים בהתחלה עם המחיר הנמוך, ואז לאט לאט מעלה אותו. אני הורדתי את המחיר לרמה הכי נמוכה שיכולתי, ואני יודע שאם הרכבים שלי נמצאים בנסיעה 45% מתוך 16 שעות האור ביום, אני מרוויח יפה. גם בפחות מזה אני מרוויח, אבל 45% זה היעד. היום אנחנו מאוד קרובים ל־40%. השלב הבא בחזון של החברה שלנו הוא לספק ממשק נוח ויעיל לארגון נסיעות משותפות. לאפשר מצב שאדם שנוסע עם רכב שלנו מבני ברק לירושלים, יוכל לצרף אליו כמה אנשים שישתתפו איתו בהוצאת הנסיעה, והכל דרך הפלטפורמה שלנו ובמחירים של אוטובוס. זה דבר שחרדים עושים ממילא - כולם נוסעים בטרמפים ולוקחים שכנים וכו', אז לא יהיה לאנשים קשה להסתגל לזה".
כמה עובדים יש לך ומיהם?
"יש לנו 30 עובדים, כולם חרדים. עובדות אצלי לא מעט נשים. יש לי עובדת בת 29 אם לשישה. על נשים כמוה אתה שומע אחר כך בתקשורת שהן פרזיטיות שחיות על חשבון משלם המסים. זה מתסכל מאוד שהתקשורת עושה לנו עוול. אני יכול להגיד לך שרוב המשפחה המורחבת שלי משרתים או שירתו בצבא, ואני מבני־ברק, כן? החילונים לא רואים אותנו כמו שאנחנו באמת, ומתייחסים לכולנו לפי איך שקומץ קטן מקרבנו מתנהג. אני שמח שלפחות בכל מה שקשור למהפכת הכלכלה השיתופית ולקאר שרינג, החרדים בישראל מובילים".