סביליה פתחה את העונה בצורה מגומגמת. היא שלישית בבית בו היא משתתפת בליגת האלופות ורק חמישית בליגה. במצב שכזה, רק הגביע והליגה האירופית נראים כיעדים ריאליים. על מנת להצליח, נראה שעליהם לקבל יותר מחואקין קוריאה ומנוליטו, חלוצים מוכשרים מאוד שהובאו על תקן של מושיעים בהפרש של שנה, אך לצערו של מאמנים הארגנטינאי, אדוארדו בריסו, פשוט לא מספקים את הסחורה. במצב נתון זה, לבנביט (כינויו שנגזר ממשחק מילים בצרפתית עם שם משפחתו והמילה "שער") ולשותפו הקולומביאני, ג'ייסון מוריאל, יש משקל עצום. עם זאת, אין ספק שבן-ידר יותר חשוב, עם 7 כיבושים מתחילת העונה, בהם 4 בליגת האלופות.
כמו שזה נראה כרגע, בן-ידר לא צפוי להישאר זמן רב בסביליה. ייתכן גם,שתמורת שחקנים נכונים ו/או סכום נכון, הוא יעבור עוד בפגרת החורף. ברצלונה צריכה מחליף לדמבלה הפצוע, באיירן מינכן לא תתנגד לקבל חלוץ בשל השבתתו של מולר ויש עוד קבוצות שישמחו מאוד לקבל את השחקן המוכשר הזה.
כאן נשאלת השאלה הבוערת: אם הוא כ"כ טוב, איך זה שהוא לא מוזמן לנבחרת? נכון, הוא לא היה כוכב-על בנבחרת הצעירה, כמו גם בנבחרת הקט-רגל הצרפתית שבה שיחק מספר פעמים. אבל, יכולתו הנוכחית מחייבת לפחות זימון לאימונים. דידייה דשאן משופע בחלוצים טובים, בין היתר: גריזמן, ז'ירו, לקאזט, אמבאפה, מרסיאל וקומאן. אבל בהחלט שווה לתת צ'אנס לחלוץ הפנטסטי הזה. ייתכן מאוד שאם ייכלל בסגל הסופי למונדיאל הוא יהפוך לג'וקר של הנבחרת וצרפת תהפוך למועמדת רצינית לתואר.