תווים של היסטוריה

"הבה נגילה" כפי שעוד לא ראיתם • 100 שנה אחרי שנכתבו, התווים המקוריים של אחד הפזמונים העבריים המפורסמים בעולם נחשפים לראשונה לציבור • הסיפור שמאחורי התווים: השיר נכתב כחלק מחגיגות השמחה של היישוב היהודי בעקבות הצהרת בלפור והפלישה הבריטית לירושלים ב־1917

בוב דילן שר אותו בליווי גיטרה ומפוחית, הארי בלפונטה הכתיר אותו לעמוד התווך של הקריירה שלו, אבל מעטים יודעים שהשיר "הבה נגילה" — מן הפזמונים העבריים המפורסמים ביותר בעולם — נכתב והולחן בכלל לכבוד הבריטים אחרי שנכנסו לירושלים ופירסמו את הצהרת בלפור.

 

תווי הפזמון, המיוחס למלחין אברהם צבי אידלסון שנחשב לאבי המוזיקולוגיה העברית, נחשפים לראשונה לציבור הרחב בתערוכה חדשה "בלפור פינת אלנבי", המוקדשת לציון מאה שנים להצהרת בלפור וכניסת הבריטים לארץ ישראל. התערוכה תיפתח בספרייה הלאומית בירושלים ביום רביעי הבא, ולצד השיר המפורסם יוצגו בה גם עוד עשרות רבות של תצלומים, מכתבים, כרזות וקטעי עיתונות — כולם מתעדים את שני האירועים המכוננים.

 

"הבה נגילה" בוצע לראשונה ב־1917 לרגל חגיגות הניצחון של הבריטים. רבים ביישוב היהודי ראו בכניסת צבאו של הגנרל אדמונד אלנבי לירושלים סימן לביאת המשיח. לחן השיר מבוסס על ניגון חסידי עתיק שמקורו בחצרות בית צ'רנוביל, וככל הנראה אידלסון התוודע לו בבית־הכנסת הירושלמי "תפארת ישראל" של חסידי סדיגורה כבר ב־1915. את ההשראה למילות השיר הוא שאב מפסוק כ”ד בפרק קי"ח של ספר תהילים: "זֶה הַיּוֹם עָשָׂה ה'; נָגִילָה וְנִשְׂמְחָה בוֹ".

 

עם הזמן קיבל הפזמון מעמד של שיר עם וזכה לפופולריות רבה בקהילות יהודיות באירופה ובארצות־הברית בשנות ה־20 של המאה הקודמת, ככל הנראה בשל פשטות המילים והמנגינה הקליטה.

 

"למרות שהצירוף 'נגילה ונשמחה' מופיע בתהילים, את התאמת המילים למנגינה עשה אידלסון", מסבירה ד"ר גילה פלאם, מנהלת ארכיון המוזיקה בספרייה הלאומית. "מאוחר יותר עיבד אידלסון את השיר למקהלה לארבעה קולות. לפי עדותו של אידלסון, שארכיונו נמצא במחלקת המוזיקה של הספרייה הלאומית, התפשט השיר בירושלים וברחבי הארץ כאש בשדה קוצים והתפרסם בעולם היהודי כשיר עם 'פלשתיני'".