בייסבול: הולכים למשחק מכריע

הדודג'רס ניצחו את יוסטון 1:3 אחרי שניצלו היחלשות של ג'סטין ורלנדר ונהנו מהומראן אדיר של ג'וק פידרסון והופעה גדולה של המגישים המחליפים. המשחק השביעי הלילה בלוס אנג'לס

ממש כמו במשחק הראשון בוורלד סיריז, גם המשחק השישי הסתיים ב-1:3 ביתי לדודג'רס על יוסטון הלילה (בין שלישי לרביעי). אבל המשחק ההוא רק התניע סדרה מופרעת לחלוטין. המשחק הנוכחי קבע שעוד הלילה השתיים ייפגשו שוב באותו מקום, למשחק על כל הקופה בסדרת גמר שתיזכר כגדולה במיוחד.

 

אם המשחק החמישי ביוסטון היה מופע זיקוקים שייכנס לספרי ההיסטוריה, דווקא המשחק בהאלווין בלוס אנג'לס היה הרבה יותר מאופק. היינו יכולים לקבל תוצאה גבוהה יותר, אבל המגישים המחליפים של הדודג'רס סוף סוף נכנסו חזק לעניינים והצילו את הקבוצה מכמה מצבים מביכים שהיו יכולים לשנות את המשחק.

 

 

מהצד השני, ג'סטין ורלנדר התקרב לניצחון ראשון סוף סוף בוורלד סיריז, אבל שוב זה לא הצליח לו. הפנומן הגיש חמישה אינינגים מפחידים, בהם פסל תשעה חובטים, אבל באינינג השישי התפרק. אוסטין בארנס התחיל בסינגל, לאחר מכן ורלנדר פגע בצ'ייס אטלי עם הכדור, ודאבל של כריס טיילור הביא לשוויון. החובט הבא, קורי סיגר, שיגר חבטת הקרבה שסידרה מהפך ל-1:2. באינינג השביעי ג'וק פידרסון הוסיף הומראן מהגשה של ג'ו מאסגרוב וגמר את המשחק.

 

כאמור, ליוסטון היו אפשרויות לחזור. קודם כל, היא הובילה 0:1 באינינג השלישי מההומראן הרביעי בסדרה של ג'ורג' ספרינגר. לאחר מכן, באינינג החמישי, השישי והשביעי היא שלחה רצים לבסיס, אבל הפעם דייב רוברטס ניהל נכון את החילופים שלו. ברנדון מורו (שהגיש בכל המשחקים), האיש שהיה אחראי להתמוטטות מדהימה במשחק החמישי, היה טרי יותר הפעם, החליף באינינג החמישי את המגיש הפותח ריץ' היל עם בסיסים מלאים והשיג את הפסילה הנחוצה.

 

 

במהלך האינינג הבא הוא הוחלף ע"י טוני ווטסון שדאג לשלוח לספסל שני שחקנים שהגיעו לבסיס, ובאינינג שלאחר מכן קנטה מאדה החליף את ווטסון לאחר שהוליך את ג'וש רדיק, ודאג להוציא את הדודג'רס מהבוץ כשהשאיר שני רצים נוספים על הבסיס. קנלי ג'נסן קיבל את שני האינינגים המסיימים והיה פנטסטי בדרך להבטחת ה-3:3 בסדרה.