הוכחה נוספת ליתרונות הבריאותיים של הריצה: סקר חדש שנערך בבריטניה בקרב אלפי רצים, מגלה כי הפעילות הגופנית הפופולארית לא רק שמשפרת את הבריאות אלא מסייעת גם למצב הנפשי.
הסקר שנערך על פני שנה שלמה בקרב 13 אלף אתלטים באנגליה, גילה כי 74% מהרצים חוו שיפור במצבם הנפשי ובהרגשה הכללית כתוצאה מהפעילות הגופנית. קרוב ל-90% מהרצים אמרו כי רמת האושר שלהם התגברה כתוצאה מהשתתפות בקבוצת ריצה, וטענו כי הגורמים שתרמו לכך היו הידידויות שנרקמו והמוטיבציה ההדדית.
"רמות האנרגיה והמוטיבציה ירודות כשאתה נאבק בדיכאון בעוד שפעילות גופנית נותנת זריקת דחף שמקימה אותך על הרגליים", אמרה ד"ר ג'ולייט מקגרטן, ראש צוות החוקרים.
"בקרב אלו העוסקים בספורט יש גם תגובתיות טובה יותר לתרופות" מוסיף הד"ר שלו, "אך חשוב לציין שהספורט הוא ככל הנראה בעל אפקט מיטיב רק כל זמן שאנו עוסקים בו, ואין בינתיים מידע בדבר ההשפעה ארוכת הטווח מבחינה נפשית".
מסקר שערך משרד התרבות והספורט השבוע, עולה כי 55% מהאוכלוסיה בישראל מבצעים פעילות גופנית, כ-38.5% מבצעים פעילות גופנית המומלצת על ידי ארגון הבריאות העולמי וכוללת 150 דקות בשבוע של פעילות אירובית מתונה או 75 דקות שבועיות של פעילות גופנית אירובית מאומצת.
הספורט החביב על הישראלים הוא הליכה אותה מבצעים 53% מהאוכלוסיה בישראל, 15.3% מבצעים התעמלות לעיצוב ולחיטוב הגוף, 12.1% מעדיפים לרוץ, 8.5% מתאמנים בהרמת משקולות בחדר כושר, 8.5% שוחים, 6.9% נמצאים בחוגי פילאטיס, 4.3% מתאמנים בקיקבוקס, 4% משחקים כדורגל, 3% מעדיפים דווקא יוגה, ו־3% רוכבים על אופניים — לא חשמליים כמובן.