זהו עצם העניין: השפעת מחסור בסידן על ילדים

צריכת סידן היא עניין קריטי לבריאותם של הילדים וגם לעתידם כמבוגרים בריאים - אז למה הוא כל כך חשוב ומה עלול לקרות אם יש חוסר וכיצד צורכים אותו בצורה המיטבית ביותר? כל התשובות

בשיתוף תנובה

 

אחריות ההורית מחייבת אותנו לדאוג לכל דבר שיאפשר לילדים שלנו לגדול, להיות בריאים ולהפוך למבוגרים בריאים. למעשה, אין דבר שלא נעשה, כהורים, כדי שהאוצרות שלנו יתפתחו ויתבגרו בבריאות מושלמת.

כבר הוצאנו מהבית את המאכלים עתירי הסוכר והמלח (או לפחות הפחתנו) והורדנו את כמות הג'אנק פוד שהם ואנחנו אוכלים בחוץ, אבל יש להודות, שפע המידע הסותר על חשיבותו של מרכיב הסידן בתזונה ובתהליך הגדילה עלול לבלבל גם אנשים שמנסים ומצליחים לעשות הכל כמו שצריך. סקרנו את המחקרים והפרסומים האחרונים כדי להבין את חשיבות הסידן ומקורות האספקה שלו, בעיקר לבריאות ילדים.

 

חשיבות הסידן אצל ילדים

הסידן חשוב לילדים, בעיקר לטובת בנייה ושמירה על מסת העצם הגדלה. העצם היא איבר חי, שמתחדש לאורך כל חיינו. מתרחשים בה תהליכי בניה ופירוק בו זמנית וכל העת והיא הבסיס ונושאת עליה את כל מסת הגוף.

 

אצל ילדים, עד גיל 20 לערך, מתרחשת בניית מסת עצם הדרגתית עד לרמה מקסימאלית. כדי שזה יקרה נכון וכדי להגיע למסת עצם מקסימלית בבגרות, חשובה צריכה מספקת של סידן, בעיקר בשנות הגדילה. מסת עצם מקסימלית היא זו שתקטין את הסיכון שלהם לחלות באוסטיאופורוזיס בבגרותם (מחלת שלד בה חלה ירידה בחוזק העצם ובסיכון מוגבר לשברים).

כמה סידן צורכים הילדים שלנו?

בסקר מצב בריאות ותזונה לאומית שנערך בקרב ילדים בכתות ז' עד יב' בשנים 2015-2016 על ידי משרד הבריאות (סקר מב"ת צעיר שני) עולה כי רק 22.5% מהתלמידים צורכים סידן על פי ההמלצות וזה נתון נמוך במיוחד. אם כך, מה היא צריכת הסידן המומלצת לילדים? כמו בכל יסוד תזונתי, נקבעה המנה היומית הדרושה:

 

• גילאים 6-0 חודשים - 210 מ"ג סידן ליום
• גילאים 12-6 חודשים - 270 מג" סידן ליום
• גילאים 3-1 שנים - 500 מ"ג סידן ליום
• גילאים 8-4 שנים - 1,000 מ"ג סידן ליום
• גילאים 13-9 - 1,300 מג" סידן ליום
• גילאים 18-14 - 1,300 מ"ג סידן ליום

  

תזונה נכונה

אם כך, מה ערכם התזונתי של מוצרי מזון שונים ועד כמה חשוב לשלב מוצרים עתירי סידן בתפריט היומי של ילדינו?

• עושר בערכים תזונתיים - גבינות עשירות בחלבון, שומן, מים, חומצות אמיניות, ויטמינים (כמו A, B2, B6 ובעיקר B12) ומינרלים. ככל שמדובר בגבינות קשות ובשלות, תהליך היצור שלהן כולל הליך של שטיפה בשלב מוקדם, הן דלות בלקטוז מאחר וזה נשטף באותו תהליך אל מחוץ לחלב, דבר שהופך אותן לבריאות יותר עבור מי שמגלה רגישות ללקטוז.

 

• עושר בסידן, בונה העצמות - אין ספק שגם אתם שמעתם בילדותכם את ההמלצה לאכול גבינה כי "זה ייחזק לך את העצמות ויהפוך אותך חזק". מאחורי המשפט האימהי השגור כל כך מסתתרת אמת תזונתית בסיסית שמתקיימת במזונות שונים: מוצרי חלב, מוצרי סויה (טופו, משקה, אדממה), טחינה, זרעי פשתן טחונים ושלל ירקות כמו ברוקולי, שעועית ירוקה ועוד.

 

• בריאות השן – לשיניים בריאות נדרשת כמובן תחזוקת היגיינה וטיפול יומי אבל מחקרים של השנים האחרונות מראים קשר ישיר בין צריכת מוצרים עתירי סידן להפחתת ומניעת עששת.

 

• שמירה על המשקל - עושר החלבון בתזונה חלבית עוזר לשמירה על המשקל ותמיכה בדיאטת הרזיה בריאה. במחקר שנערך בין השנים 1994-1996, שנקרא “Dietary Approaches to Stop Hypertension Study” (“DASH”-Study נבדקה השפעת התזונה על לחץ דם. המחקר כלל תזונה עתירת מוצרי חלב וירקות ופירות טריים ונמצא בו, שתזונה חלבית עזרה להפחתת לחץ דם בהיותה עתירת סידן, אשלגן ומגנזיום.

 

• בריאות העצם - תרומת הסידן על בניית העצם הוכחה כבר לפני שנים רבות אבל במחקרים מהשנים האחרונות על נשים בוגרות שנמצאו רגישות ללקטוז והוציאו את מוצרי החלב מהתפריט שלהם, הורגש מחסור בסידן ודלות בצפיפות העצם, ביחס לנשים שצרכו מוצרי חלב.

חשיבותם של מאכלים עתירי סידן על בריאות ילדים

אם כך, לאחר שסקרנו את תרומת הסידן לבניית שלד בריא, נחזור אל הילדים שלנו: משרד הבריאות מצא שבני נוער צורכים סידן ברמה נמוכה אבל איך משפיעה הימנעות ממוצרי חלב על ילדים?

 

במחקר ישראלי, שפורסם ב-2014 והתקיים בין 2012-2013 במחלקה לאלרגיות בבית החולים אסף הרופא, השווה בין קבוצות שונות של גילאים בין אלה האלרגיים לחלב, שאינם צורכים אותו כלל, ובין אנשים בעלי אותם מאפיינים שאינם אלרגיים וצורכים באופן קבוע מוצרי חלב. נבדקו נערות מגיל 16.5 ונערים מגיל 17 ואף נבדק לא עבר את גיל 30. מסקנות הדו"ח היו ברורות: בעלי האלרגיה למוצרי חלב נמצאו בעלי סיכון גבוה לחלות בגיל צעיר באוסטאופרוזיס.

 

מחקר מעניין נוסף, שנערך ב-2012, פורסם בירחון הבינלאומי לתזונת ספורטאים – JISSN ונערך על ידי חוקרים ישראלים. לזירת המחקר נבחרו חיילי צה"ל. במחקר נבדקה השפעת התזונה על אנשים שנמצאים בפעילות פיזית אינטנסיבית, וביתר מיקוד נבדק הקשר בין תזונה ושברי מאמץ, במקרה זה חיילים. נבדקו 74 חיילים לוחמים במשך חצי שנה של טירונות קרבית. 12 מהם סבלו משברי מאמץ ברגליים. בבדיקת התזונה שלהם באותה תקופה, נמצא שזו חסרה כמות מספקת של סידן וויטמין D, ביחס לחבריהם שלא נפגעו.

 

המסקנה המתבקשת היא שמוצרי מזון עתירי סידן הם הכרחיים לבריאות, בעיקר בתקופת הגדילה אבל תתרום לכל בני הבית ותגביר צריכת מזון איכותי. מוצרי חלב, סויה בצורותיו השונות – משקה סויה, טופו, חטיפי אדממה ועוד, טחינה, רצוי משומשום מלא, שעועית לבנה, ירקות ירוקים כמו ברוקולי, כרוב, שעועית ירוקה, אפונה, תרד וקולורבי ולקינוח – תפוז, שתכונותיו מאפשרות גם ספיגה טובה של הסידן לגוף.

 

רק בריאות.

 

בשיתוף תנובה