"אני חולמת בלילה על רכבות חדשות ונתיבים באיילון"

מרים פיאניקה, רק בת 26, כבר רגילה להסביר לגברים באתרי בנייה שהיא לא טעתה בדרך - ושהיא המהנדסת האחראית • כעת היא מנצחת על עבודות התשתית של רכבת ישראל שהשביתו את המדינה: "לא ישנתי שבוע בגלל זה" • ראיון

עמדתם בפקקים בשבוע שעבר כי לא היו רכבות צפונה מתל־אביב? הכירו את מרים פיאניקה, רק בת 26, מנהלת קו ברכבת ישראל וזו שאחראית על מסילות איילון - מתחנת ההגנה ועד תחנת הרצליה, ולמעשה זו שאחראית לבלגן הזה.

 

המבצע האחרון של רכבת ישראל ענק בהיקפו. במסגרתו שש תחנות הושבתו, המסילה פורקו וחוברו בתוואי שונה, ובמקביל מבוצעות עבודות תקשורת להטמעת מערכת איתות חדשה. העבודות התקיימו באמצעות צוותים משותפים של רכבת ישראל, גורמים כמו נתיבי איילון ונתיבי ישראל, וקבלני משנה רבים. סה"כ אלפי אנשים ועשרות כלים הנדסיים כבדים.

 

רכבת: הדור הבא

 

על כל זה מפקדת פיאניקה, מהנדסת ביצוע ומנהלת קו שאחראית לוודא שהעבודות מבוצעות כשורה ושהדיוק נשמר - כי מטר לפה או לשם והרכבת תושבת לימים רבים.

 

על מה את בדיוק אחראית?

 

"קו איילון הוא הקו הקריטי והחשוב ביותר מכל 1,500 ק"מ של המסילה בישראל. כמעט כל קו מדרום ומצפון עובר בו. זה צוואר בקבוק רכבתי, אז אני פועלת להכפלת המסילות כדי להכין את הרכבת לדור הבא, שבו תתאפשר הסעת יותר נוסעים ליותר תחנות וביותר רכבות".

 

פיאניקה מהנדסת בניין בוגרת הטכניון, מתמחה בניהול פרויקטים של תשתית ובינוי. לאחרונה ילדה את בנה הבכור וחזרה לעבודה לפני כחודשיים. "בזמן ההיריון הפועלים דאגו לי ולא נתנו לי לטפס על פיגומים. עד חודש תשיעי הסתובבתי באתרי בנייה, הגעתי למצב שבגדי העבודה לא עלו עליי. היום אני מביאה מידי פעם את הבן שלי לאתרי בנייה כדי להראות לו מה אמא עושה".

 

"בתור ילדה התגנבתי לאתרי בנייה כדי לראות מה מתרחש בהם. מה שמשך אותי בעיקר זה העשייה והאקשן. יום אין כלום, ואחרי כמה ימים צמח בניין. אותי אישית זה מרגש. העבודה ברכבת מאוד דומה, תושבים בכרמיאל לדוגמה קמים יום אחד בבוקר ופתאום יש להם רכבת".

 

העבודה על מקטע איילון נמשכת 24 שעות ביממה ואין מקום לטעויות, כי המשמעות היא עיכובים בכל הארץ. "אם קרש נופל על המסילה זה יכול לעצור את הרכבות למאות אלפי נוסעים", היא אומרת.

 

מבינה את הנוסעים

 

החברה מנסה להספיק מקסימום עבודות עם מינימום הפרעה לנוסעים, אז יש צורך בתכנון ויצירתיות, במיוחד כשמדובר בתחנות גדולות כמו תל־אביב השלום, ששם נבנה היום מבנה חדש שמתבצע תוך כדי שהרכבות ואלפי נוסעים עוברים.

 

על השבתת הרכבות האחרונה היא מספרת: "לפני המבצע בקושי ישנתי שבוע. כל הזמן חשבתי על הפרטים שיכול להיות שפיספסתי, ודאגתי שלא נעמוד בלו"ז. אנחנו מודעים לאי־הנוחות שנגרמת, ולפני כל סגירה אנחנו יושבים בישיבות אינסופיות כדי לחשוב איך להקטין אותה".

 

איך את מתנהלת בעולם גברי?

 

"הייתי שמחה לראות נשים לומדות הנדסה אזרחית. יש לנו יתרון משמעותי כי אין לנו אגו, אנחנו מגיעות נטו לעבוד. הייתי הבחורה היחידה בכיתה של גברים וגם היום אני סביב גברים. הרבה פעמים לא מבינים מי אני וחושבים שהתבלבלתי, ואני מסבירה בנימוס שאני המהנדסת האחראית. לפעמים מרימים גבה, אבל ברגע שרואים את המקצועיות שלי כולם מתיישרים ומשתפים פעולה. אני אומרת לנשים: תעמדו על שלכן, אל תוותרו על החלומות שלכן".

 

אז מה החלום?

 

"האמת, לפעמים במקום לחלום על המשפחה שלי כמו כל אדם נורמלי, אני חולמת על נתיבים באיילון או על רכבות חדשות. אני שואפת להגיע למשרד התחבורה ולקבל החלטות על מדיניות, עם ניסיון הביצוע".