מאז עזיבת דודו אוואט לא נמצא שוער ראשון לנבחרת. עכשיו התחרות כבר סגורה, אבל בקרוב היא תיפתח מחדש. אחרי הכתבה הקודמת על בלמי הנבחרת החלטתי לנסות לנתח גם את המצב בין הקורות ולהעלות את המועמדים לתפקיד.
סתם את כל פיות המזלזלים וקנה את מקומו בהרכב הראשון של הנבחרת בזכות המשחקים נגד איטליה וספרד, בהם הציג יכולת נהדרת והציל את ישראל מתבוסות.
אחרי התבוסה 4:1 לספרד הכריז אלישע לוי כי "לאופיר ייקח זמן רב לחזור לנבחרת". מרציאנו, שהיה אחראי לפחות לשני שערים באותו משחק, נפגע מאוד באותו היום. הוא נפגע מהביקורות, אך בעיקר ספג פגיעה בביטחונו העצמי. אין לשפוט את מרציאנו (שמחזיק ברזומה לא רע בנבחרת) על משחק רע אחד. הוא עדיין שוער טוב (גם בליגה הסקוטית החלשה), ולא מן הנמנע שיחזור לנבחרת.
השוער של ווטפורד עד 21 מסומן כהבטחה גדולה ובעתיד אולי יצטרף לנבחרת.
השוער הראשון הצעיר של מכבי חיפה קיבל הזדמנות בנבחרת ואיבד אותה בהפסד 1:0 למקדוניה. בחיפה הוא מציג יכולת טובה ומסומן כשוער העתיד של הנבחרת.
השוער הצעיר שהווה בורג מרכזי בהישארותה של מ.ס אשדוד בליגת העל בעונה שעברה פצוע כרגע, אך יחזור בקרוב וימשיך להציג יכולת מצוינת. בקיץ הוא חוזר על ידי כמה קבוצות, ביניהן גם מכבי תל אביב, אך העדיף להישאר באשדוד. יכול בעתיד להתמודד עם גלזר ואוחיון על חולצת ההרכב.