עבודת ילדים: 6 דולר ל-38 שעות עבודה

כ-450 אלף ילדים בני רוהינגה ברחו ממיאנמר בעקבות רדיפת הצבא, אלא שבמחנות הפליטים בבנגלדש החיים שלהם לא ממש ורודים: ארגון ההגירה הבינלאומי וסוכנות הידיעות רויטרס מצאו ילדים וילדות שסיפרו שעבדו שעות בתת-תנאים תמורת שכר זעום, הוכו, הותקפו מינית, נאנסו ואף אולצו להתחתן

 

 

ילדים פליטים בני רוהינגה, המיעוט המוסלמי במיאנמר, עובדים בבנגלדש שעות רבות תמורת שכר זעום וסובלים מאלימות ומתקיפות מיניות. כך טוען ארגון ההגירה הבינלאומי (IOM). דיווחים עצמאיים של סוכנות הידיעות רויטרס איששו חלק מממצאי הארגון.

 

עוד חדשות מעניינות מהעולם בדף הפייסבוק של דסק החוץ

תמונות קורעות לב: בני הרוהינגה בורחים מהמוות

 

ארגון ההגירה הבינלאומי חקר את הניצול והסחר בבני אדם במחנות הפליטים בבנגלדש, שעליהם מדווחת סוכנות הידיעות רויטרס לעיתים קרובות. הארגון תיעד בחקירתו עדויות של ילדות בנות רוהינגה שהתחתנו, הקטנה בהן בת 11, והורים שטענו שנישואי הילדות מעניקים להן הגנה וקידום כלכלי.

 

כ-450 אלף ילדים, שהם 55 אחוזים מאוכלוסיית הפליטים ממיאנמר, חיים בהתיישבויות צפופות ליד הגבול עם מיאנמר לאחר שברחו מכפריהם ההרוסים, מרצח לכאורה, מביזה ומאונס שביצעו בהם כוחות הביטחון של מיאנמר ומיליציות בודהיסטיות שמשתפות עימם פעולה.

 

"אם ילד יימצא עובד אז הבעלים ייענשו"

אפג'ורול הוק טוטול, מפקח משטרה בקוקס בזאר, בנגלדש, סיפר שהוקמו 11 עמדות בידוק כדי למנוע מילדים מלעזוב את מחנות הפליטים לצורך עבודה. "אם ילד בן רוהינגה יימצא עובד, בעלי העסק ייענשו", אמר קצין המשטרה הבכיר.

 

רוב הפליטים הגיעו לבנגלדש בחודשיים וחצי האחרונים. האקסודוס ההמוני החל ב-25 באוגוסט כשמורדים בני רוהינגה תקפו כ-30 עמדות של כוחות הביטחון של מיאנמר, וצבא מיאנמר הגיב במבצע צבאי נרחב שאינו פרופורציונלי, כך לטענת ארגוני זכויות אדם. נציב זכויות האדם של האו"ם זייד ראאד אל-חוסיין אמר שמדובר ב"דוגמה קלאסית לטיהור אתני". מנגד טוענת ממשלת מיאנמר שהתגובה שלה מידתית ושהיא מכוונת נגד "טרוריסטים" בני רוהינגה.

 

בבדיקה שערך ארגון ההגירה הבינלאומי נמצא שסוכני כוח אדם מחפשים ילדים ככוח עבודה זול ושהוריהם העניים מעודדים אותם לעבוד בגלל העוני וחרפת המזון במחנות הפליטים. כמו כן, לילדים מעל כיתה ג' אין יותר מדי הזדמנויות לרכוש השכלה.

 

הבנים עובדים בחוות, אתרי בנייה ובתי תה, והבנות כעוזרות בית ואומנות

לפי ממצאי ארגון ההגירה הבינלאומי, בנים ובנות בני רוהינגה, הקטנים ביותר בני שבע, עובדים מחוץ למחנות הפליטים.

 

תושבים בנגלים ובני רוהינגה סיפרו לארגון ההגירה הבינלאומי שהבנים הפליטים עובדים בחוות, באתרי בנייה, בסירות דיג ובבתי תה וכנהגי ריקשה. הילדות עובדות על פי רוב כעוזרות בית ואומנות במשפחות בנגליות - באתר הנופש בקוקס בזאר או בצ'יטאגונג, העיר השנייה בגודלה בבנגלדש, שנמצאת במרחק של כ-150 קילומטרים ממחנות הפליטים.

אימא אחת, בת רוהינגה, סיפרה לסוכנות הידיעות רויטרס שבתה בת ה-14 עבדה כעוזרת בצ'יטאגונג, אולם ברחה ממעסיקיה. כשהנערה חזרה למחנה הפליטים היא לא הייתה מסוגלת ללכת, סיפרה אימהּ והוסיפה שמעסיקיה הבנגלים הכו אותה ותקפו אותה מינית. "הבעל היה אלכוהוליסט ונהג לבוא למיטה שלה בלילה ולאנוס אותה. הוא עשה זאת שש או שבע פעמים", סיפרה האם. "הם לא נתנו לנו שום כסף. כלום".

 

"פליטות נאנסו ונאלצו להתחתן עם האנסים שלהן"

עדותה של האם לא אומתה על ידי רויטרס, אולם ארגון ההגירה הבינלאומי טוען כי שמע על מקרים דומים נוספים. ברוב השיחות שערך הארגון עלה שפליטות בנות רוהינגה "חוו הטרדות מיניות ואונס ואולצו להתחתן עם האדם שאנס אותן".

 

כתבים של סוכנות הידיעות רויטרס שביקרו במחנות הפליטים של בני הרוהינגה בבנגלדש ראו ילדים משוטטים לבדם ללא מטרה בשבילים בוציים, או יושבים באדישות מחוץ לאוהלים. ילדים רבים מקבצים נדבות בצידי הדרכים.

 

ארגון Inter Sector Coordination Group, שמפקח על פעולות של סוכנויות של האו"ם וארגוני צדקה, מסר החודש שהוא תיעד 2,462 ילדים בודדים ללא כל ליווי של מבוגר במחנות הפליטים בבנגלדש. לפי הארגון, המספר האמיתי "צפוי להיות גבוה בהרבה".

 

סוכנות האו"ם לפליטים בדקה ומצאה שילדים עומדים בראש 5 אחוזים מבתי האב - 3,576 משפחות - במחנות הפליטים של בני הרוהינגה. סוכנות רויטרס ראיינה שבע משפחות ששלחו את הילדים שלהן לעבוד. כולן דיווחו על תנאי עבודה קשים, שכר נמוך או התעללות.

 

מוחמד זובייר, ילד לבוש חולצת כדורגל מלוכלכת שטוען שהוא בן 12, חי במחנה הפליטים קוטופאלונג. הוא סיפר שהציעו לו 250 טאקה בנגלדשי ליום עבודה, אולם בסופו של דבר הוא קיבל רק 500 טאקה בנגלדשי (6 דולר) ל-38 שעות עבודה בבניית כבישים. אימו של מוחמד סיפרה שהוא בן 14. "זו הייתה עבודה קשה, להניח לבנים על הכביש", סיפר מוחמד. הוא אמר שמעסיקיו קיללו אותו כשביקש יותר כסף ואמרו לו לעזוב. הוא סירב למסור את הזהויות שלהם. אז עבר זובייר לעבוד בבית תה ובמשך חודש עבד שתי משמרות ביום - משש בבוקר ועד חצות, ובאמצע ארבע שעות הפסקה. הילד סיפר שלא הרשו לו לעזוב את החנות ושפעם אחת התירו לו לשוחח עם הוריו בטלפון. "כשלא שילמו לי ברחתי", הוא אמר. "פחדתי משום שחשבתי שבעל הבית, האדון, יבוא הנה עם אנשים אחרים וייקח אותי שוב".

 

עוד מצא ארגון ההגירה הבינלאומי כי הורים רבים בני הרוהינגה גם לוחצים על הבנות שלהם - חלקן בנות 11 - להתחתן בגיל צעיר כדי להגן עליהן ולמען יציבותן הכלכלית. אלא שחלק מהן הפכו להיות "נשים שניות". "נשים שניות מתגרשות במהירות לעיתים תכופות וננטשות ללא תמיכה כלכלית", מסר הארגון.

 

קתרינה ארדנייאן, מומחית לסחר בבני אדם בארגון ההגירה הבינלאומי, אמרה שניצול הילדים הפך ל"נורמה" במחנות הפליטים.

 

"סוחרים בבני אדם בדרך כלל מסתגלים במהירות לכל מגנון תגובה. חשוב מאוד שננסה לבצע פעולות מניעה", היא אמרה. "מימון כספי שנועד להגנה על גברים, נשים וילדים בני רוהינגה מפני ניצול והתעללות הוא דבר הכרחי ודחוף ביותר".