לקפוץ על ההזדמנות

בוסטון לוהטת עם 13 ניצחונות והגנה אימתנית • גולדן סטייט חזרה לעצמה ולהתקפה הקטלנית • הלילה (03.00) שתיהן ייפגשו לקרב ראש בראש

השינויים המשמעותיים שנעשו בסגל, הפציעה של גורדון הייוורד במשחק הראשון, שני משחקים בשני לילות רצופים אחרי משחקי ההכנה הסתמיים ונסיעה ארוכה שלא עזרה למנוחה. כל אלה פעלו לרעת הסלטיקס ב־18 וב־19 באוקטובר.

 

התנאים הקיצוניים הובילו לשני הפסדים בצמד משחקי הפתיחה מול קליבלנד ומילווקי. ברגע שהטירוף נרגע לרגע והיה לבראד סטיבנס ולשחקניו זמן לנשום, הכל השתנה. אחרי ה־102:109 בברוקלין הסלטיקס כבר ברצף של 13 ניצחונות ומשדרים עוצמה ששווה מסע עד הסוף.

 

בצד השני של ארה"ב, כל העולם חשב שגולדן סטייט השתפרה הקיץ ושתפרק את הליגה בדרך לעוד אליפות. אבל כמו בוסטון, משהו לא הסתדר בהתחלה. אולי נפילת המתח אחרי התואר, אולי קושי מנטלי לענות באופן מיידי על הציפיות.

 

התוצאה הייתה שני הפסדים בשלושת המשחקים הראשונים, אבל גולדן סטייט ניצחה ב־10 מ־11 משחקיה הבאים ומובילה את המערב. הלילה הקבוצה המוליכה את מדד היעילות ההתקפית (116.1 נקודות) תגיע לבוסטון לקרב מרטיט מול הראשונה במדד היעילות ההגנתית (95.8 נקודות). ולא מן הנמנע שגולדן סטייט עוד תחזור לבקר באותו אולם השנה.

 

 

כמו רוח נעורים

 

הנתונים המוקדמים של קיירי ארווינג מעודדים עבור בוסטון. הוא קולע הרבה פחות לעומת העונה האחרונה בקליבלנד (20.6 מול 25.2 נקודות), אבל נראה כמו הרכז שמעולם לא היה עבור הקאבס – אחראי, שקול, מוכן לתת מעצמו בשביל לקדם את הצעירים.

 

ואלו, כמובן, שני השחקנים שנבחרו במקום השלישי בשני הדראפטים האחרונים, ג'יילן בראון וג'ייסון טייטום. רוח הנעורים שלהם מתפרצת. בראון הוא שחקן הגנה מעולה, טייטום בן ה־19 הוא פורוורד רבגוני שמוביל את הקבוצה עם 49 אחוזים משלוש. הם הפנים של הכדורסלן החדש, אתלט ענק שאין לו עמדה ויודע לעשות הכל.

 

אפילו זקן השבט אל הורפורד (31), שבשנה שעברה הראה סימני ירידה, חזר לימים הדומיננטיים שלו. מאמן ברוקלין קני אטקינסון התלהב: "הוא השתנה, והמאמן פתוח מספיק כדי לתת לו אחריות. אני יודע שאל היה רעב לחיבוק שהוא מקבל בבוסטון".

 

מאמן צעיר ומוערך, ילדים שיהיו סופרסטארים, כוכב בשיאו ועוד מנהיג מנוסה. זה נראה מספיק כדי לעבור את לברון וקליבלנד. הבעיה היא מה שקורה במערב.

 

הקבוצה של ההווה

 

מאמן גולדן סטייט סטיב קר קרא השבוע לבוסטון "הקבוצה של העתיד במזרח", מה שקל להגיד בזמן שאתה הקבוצה של ההווה בליגה.

 

החוכמה במחשבה שמאחורי הבנייה של הווריורס היא לאתגר את הטובים ביותר להיות טובים יותר. קחו לדוגמה את קווין דוראנט. עם מספרי החסימות הטובים בקריירה (2.2) הוא מדורג שלישי בליגה. הוא גם מוסר מצוין וקולע טוב מתמיד מבחוץ.

 

חלק מהתרבות שנוצרה בקבוצה שייכת גם לרוטציה הארוכה של הספסל הטוב בליגה. יש שם לא מעט שחקנים שיכולים לפתוח בשקט בכל קבוצה אחרת, אבל מה שהם רוצים כרגע זה להיות חלק מקומונת הכדורסל הזו.

 

עומרי כספי הדגים זאת בצורה הטובה ביותר כאשר אמר אתמול בראיון ל"סן־פרנסיסקו כרוניקל": "בהחלט יש סיכוי שאחתום גם הקיץ על חוזה מינימום בקבוצה, זו בכלל לא שאלה. לא התחלתי לשחק כדורסל בשביל כסף".

 

כל קבוצה שואפת להגיע למקום הזה, בו שחקנים טובים בוחרים ליהנות אצלה, גם בתפקיד קטן ועבור פחות כסף, ובכך עוזרים לשמר את ההצלחה. אולי זה גם יקרה בבוסטון יום אחד. בינתיים, גולדן סטייט היא עדיין השליטה – והיא מגיעה למזרח כדי להוכיח את זה.

 

משחקי הלילה: יוסטון – טורונטו 129:113, דאלאס – סן־אנטוניו 97:91.