כשהגעתי למכבי חיפה בקיץ 2002, יעקובו איגביני כבר היה חתום באנגליה. אלא שאז התברר שהוא לא קיבל אישור עבודה ויחד עם יעקב שחר אמרנו שנעשה הכל כדי להביא אותו.
היינו בדיוק אחרי צמד המשחקים נגד הקבוצה הבלארוסית (בלשינה בויידרויסק). צריך להבין שהאנגלים כבר שילמו עליו ובסוף החלטנו להחזיר אותו. ידענו שזה לפרק זמן קצר כי בינואר הוא יימכר.
הוא עזר לנו להגיע לליגת האלופות, ויחד איתו עשינו משחקים נפלאים בשלב הבתים. הוא הבקיע הרבה שערים ואי אפשר לשכוח את השלושער שלו נגד אולימפיאקוס. הוא נתן עונה יפה מאוד. הוא היה חלק חשוב במערך של מכבי חיפה, וחבל שלא נהנינו ממנו יותר מחצי שנה.
היו לאיגביני טכניקה, כוח ויכולת אישית. הוא ידע להבקיע שערים חשובים מאוד במצבים קשים. אחרי העזיבה שלו הוא היה מאוד חסר לנו וכנראה שזו הסיבה שלא לקחנו עוד אליפות. שיהיה ברור: אין שחקנים ברמה שלו בארץ יותר. קשה למצוא שחקן כמוהו.
איגביני היה מקובל חברתית על כולם, וכשג'ובאני רוסו היה איתו ביחד הם תמיד דאגו לעשות את מכבי חיפה שמחה יותר, קבוצה שהיה כיף להיות שייך אליה, לשחק בה ולאמן אותה.