מפגש עם אגדה צהובה

המשחק הקרוב בין מכבי ת"א לז'לגיריס מהווה הזדמנות נהדרת להיזכר בשרונאס יאסיקביצ'יוס, "שאראס", מגדולי הזרים ששיחקו במכבי בעידן המודרני, כיום מאמנה של היריבה

ז'לגיריס קובנה, היריבה הקרובה של מכבי ת"א ביורוליג, צמודה אליה בטבלה ומזכירה לה נשכחות, בעיקר לטובה ובדגש על נס ז'לגיריס, בזכותו עלו הצהובים לפיינל פור של 2004 בהיכל מנורה-מבטחים (שאז כונה היכל נוקיה) וזכו לבסוף באליפות אירופה. מאמן הקבוצה כיום הוא לא פחות ולא יותר מאשר שאראס, בעברו שחקן הקבוצה באותה תקופה ומכוכביה בשלהי השושלת המשובחת של שנות ה-2000.

 

שאראס, עד לפני שנים ספורות שחקן פעיל, הותיר חותם חיובי ביותר במכבי ת"א, כמו בכל תחנה בה עצר (בין התחנות היו ברצלונה, פנאתינייקוס, פנרבחצ'ה-אולקר וז'לגיריס, קבוצתו האחרונה בקריירה). מעבר למס' התארים הגדול בקבוצות ובנבחרת ליטא (24, בהם 4 אליפויות יורוליג ב-3 קבוצות שונות ובנוסף 3 מדליות באולימפיאדה וביורובאסקט עם נבחרתו), הוא היה ספורטאי למופת. נאמנותו הטוטאלית למועדונים בהם שיחק, מוסר העבודה הגבוה וההומור העצמי שבלט בראיונות לתקשורת וגם לא פעם על המגרש, הם שהפכו אותו לשחקן כ"כ מבוקש על ידי הענקיות של אירופה. לא לחינם הוא זכה לקבל פרסים על תרומה ליורוליג בשנים 2010 ו-2015.

 

 

מה לוקח שאראס איתו מכל זה לקריירת האימון? קשה לדעת, כי הוא בתחילתה. בשלב זה יש לו 3 זכיות רצופות עם ז'לגיריס בליגה המקומית, אם כי נזכיר שמדובר בליגה די חלשה, אפילו ביחס למקבילתה בישראל. המבחן האמיתי שלו הוא הישג ביורוליג, דוגמת הפיינל-פור. נכון לרגע זה קשה לדמיין שזה יקרה. מצד שני, מישהו חשב שהסלובנים יזכו ביורובאסקט האחרון? כמאמר השיר וברוח החנוכה, "כל יום קורים נסים".

 

מכבי ת"א לא הולכת לטיול קל. ז'לגיריס והיא (עם עוד 4 קבוצות) במאזן זהה, 4-5. למרות שיש שיפור ניכר ביכולתה של מכבי מאז הגעתו של ספאחיה כמאמן, היא קבוצה בלתי יציבה בעליל ונראה שיהיו לה עוד תהפוכות רבות במהלך העונה. עבור שאראס, ניצחון על מכבי יהווה תו תקן ליכולתו כמאמן. מי יודע, אולי תוך כמה שנים נראה אותו כמאמן נבחרת או של קבוצה בכירה יותר ביורוליג.