מדריך: כל ההורמונים המצויים בגופנו - כך תזהו מחסור

עד לפני כמה שנים רב הנסתר על הגלוי במדע האנדוקרינולוגיה, שעוסק במערכת ההורמונים. כיום, עם התפתחות המחקר, אנו מבינים טוב יותר את מנגנוני הפעולה שלהם ואף יכולים לרפא מחלות רבות שנגרמות בגלל מחסור או עודף של הורמונים. מדריך ההורמונים המרכזיים בגופנו ותפקידיהם

בכל שנייה מתרחשות בגופנו אלפי פעולות. רבות מהן לא היו יכולות להתבצע ללא הבקרה של חומרים כימיים שמייצר הגוף, שקרויים הורמונים. על פי הגדרתם, הורמונים הם חומרים כימיים המופרשים במקום אחד בגוף ומשפיעים במקום אחר.

 

עד לפני כמה שנים רב הנסתר על הגלוי במדע האנדוקרינולוגיה, העוסק במערכת ההורמונים. כיום, עם התפתחות המחקר, אנו מבינים טוב יותר את מנגנוני הפעולה של ההורמונים ואף יכולים לרפא מחלות רבות שנגרמות בגלל מחסור או עודף שלהם הורמונים.

 

כך, למשל, ללא מדע האנדוקרינולוגיה היה נחרץ דינם של 400 אלף חולי הסוכרת בישראל. תרופות הורמונליות אחרות מקטינות את בריחת הסידן במחלת האוסטאופורוזיס, מטפלות במחלות שכיחות של בלוטת התריס ומסייעות לנשים להתעבר גם אחרי גיל הבלות (מנופאוזה).

 

לפניכם סקירה של ההורמונים החשובים ביותר, המחלות הנגרמות בשל מחסור באותם הורמונים והערכים התקינים שלהם בגוף האדם. בכל מקרה של ספק יש להיוועץ ברופא המטפל.

 

 

FSH

• ראשי תיבות של Follicle Stimulating Hormone - הורמון מגרה זקיק.

 

• מה זה: ההורמון הזה, המופרש מהחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח, מגרה אצל נשים את יצירת הביציות ואת הפרשת האסטרוגן במחצית הראשונה של המחזור החודשי. אצל גברים מגרה FSH את ייצור הזרעונים באשכים.

 

• ערכים תקינים משתנים לפי הגיל ( לפני ההתבגרות מינית, במהלכה ולאחריה). אצל נשים משתנים הערכים בהתאם לשלבי המחזור, בהיריון או אחרי הבלות.

 

• ערכים חריגים עלולים להעיד על ההפרעות הבאות: תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח, אי ספיקה שחלתית, שחלות פוליציסטיות, תסמונת טרנר (פגם גנטי בנשים שגורם לחוסר התפתחות של השחלות , אל-וסת ולקומה נמוכה), תסמונת קליינפלטר) פגם גנטי אצל גברים הגורם לאשכים קטנים, עקרות , וסימנים של חוסר הורמון גברי כגון העדר שיעור או הגדלת שדיים).

 

• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: אצל נשים – הפסקה או הפרעה במחזור, חוסר פוריות, השמנת יתר, שיבוש תהליך ההתבגרות מינית. אצל גברים – אימפוטנציה, ירידה בחשק המיני, שיבוש תהליך ההתבגרות מינית (עיכוב או הקדמה).

 

LH

• ראשי תיבות של Luteinizing Hormone - הורמון הגופיף הצהוב.

 

• מה זה: הורמון חלבוני שמפריש החלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח. אצל נשים גורם שחרור LH באמצע המחזור החודשי לביוץ. במשך השבוע שלאחר מכן שומר LH על רקמת הקורפוס לוטאום המצויה בשחלה ומייצרת את ההורמון פרוגסטרון. אם האישה אינה מתעברת, מתפורר הקורפוס לוטאום בתוך עשרה ימים. אצל גברים מעורר LH את יצירת ההורמון הגברי טסטוסטרון באשכים.

 

• ערכים תקינים אצל גברים יציבים למדי לאורך כל החיים. ערכים תקינים אצל נשים משתנים לפי שלב המחזור ומגיעים לשיאם באמצע המחזור החודשי, מה שגורם לביוץ.

 

• ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: פגיעה בתפקוד האשכים (חוסר בהורמון גברי טסטוסטרון ), בלות, כשל שחלתי, מחלת שחלות פוליציסטית, התבגרות מוקדמת, תסמונת קליינפלטר, תסמונת טרנר.

 

• ערכים נמוכים עלולים להצביע על תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח.

 

• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: אצל נשים – הפסקה או הפרעה במחזור החודשי, ליקוי פוריות, השמנה, שיעור יתר, שיבוש בתהליך ההתבגרות המינית (עיכוב או הקדמה). אצל גברים – אימפוטנציה, ירידה בחשק המיני, חוסר פוריות.

  

טסטוסטרון

• מה זה: ההורמון העיקרי אצל גברים, האחראי להתפתחות איברי המין. רובו מיוצר באשכים בהשפעת ההורמון LH, המיוצר כאמור בחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח. אצל הנשים מיוצר ההורמון בעיקר בשחלות.

 

• ערכים תקינים אצל גברים גבוהים פי 10 מאשר בנשים. הערכים יכולים להשתנות עם הגיל, בייחוד אצל גברים, אז יורד ערכם.

 

• ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: התבגרות מוקדמת, שחלות פוליציסטיות, גידולים שפירים או ממאירים בשחלות, באשכים או בבלוטות יותרות הכליה. אצל נשים בודקים את רמות ההורמון במקרים של הופעת סימנים זכריים כמו שיער יתר, הופעת אקנה או הפרעות במחזור החודשי.

 

• ערכים נמוכים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח, ואצל גברים הפרשת יתר של הורמון פרולקטין יכולה לדכא את רמת הטסטוסטרון. אצל נערים נבדקות רמות טסטוסטרון כדי לעמוד על התקדמות תהליך ההתבגרות המינית. רמה נמוכה יכולה להעיד על התבגרות מאוחרת. אצל מבוגרים נבדקות רמות ההורמון כדי לעמוד על הסיבות לחוסר אונות או לבעיות פריון.

 

אסטראדיול

• שם נוסף: E2.

 

• מה זה: אסטראדיול הוא ההורמון החשוב ביותר בקבוצת ההורמונים האסטרוגניים. הוא מיוצר בעיקר בשחלות, בשליה ובבלוטת האדרנל. הוא אחראי על התפתחות הרחם, החצוצרות והנרתיק וכן על התפתחות השדיים, סימני המין הנשיים האחרים ופיזור השומן אצל האישה. אסטראדיול גם מגרה את שגשוג רירית הרחם במחצית הראשונה של המחזור החודשי. ההורמון מצוי גם אצל הגבר, אך בכמויות קטנות.

 

• ערכים תקינים משתנים לפי הגיל (לפני או אחרי הבלות) וגם לפי שלב המחזור החודשי.

 

• ערכים גבוהים עלולים להעיד על גידול בשחלות.

 

• ערכים נמוכים עלולים להעיד על תסמונת טרנר או על אי ספיקה שחלתית מוקדמת.

 

• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: בעיות פוריות גם אצל הגבר וגם אצל האישה, הופעת סימני מין של המין האחר (הגדלת שדיים אצל גברים, שיעור יתר אצל נשים).

 

 

פרולקטין

• מה זה: הורמון חלבוני המופרש מחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח. אצל נשים הוא גורם להתפתחות השדיים ולייצור חלב. אצל גברים בריאים אין לו שום תפקיד מוגדר.

 

• ערכים תקינים אצל גברים נמוכים מעט מהרמות אצל נשים. רמות ההורמון בנשים הרות יכולות להגיע מעל פי 10 מאלה בנשים שאינן בהיריון.

 

• ערכים גבוהים יכולים להצביע על ההפרעות הבאות: גידול של בלוטת יותרת המוח המפריש פרולקטין, הן אצל גבר והן אצל אישה, גידול מסוג אחר בבלוטת יותרת המוח או באזור ההיפותלמוס (חלק של המוח הנמצא קרוב לבלוטת בלוטת יותרת המוח), תת-פעילות של בלוטת התריס, מחלה כלייתית כרונית. חבלה בחזה או שימוש בתרופות רבות, ובהן נוגדי דיכאון מסוג טריציקליים, תרופות פסיכיאטריות רבות ונוגדי חומצה בקיבה ותרופות נגד בחילות, עלולים לגרום לעליית הערכים.

 

• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: אצל נשים – הפסקה או הפרעה במחזור החודשי, הפרשת חלב מהפטמות, חוסר פוריות. אצל גברים – ירידה בחשק המיני, אין אונות, כאב ראש, עייפות.

 

הורמון הגדילה

• שם נוסף: GH (קיצור של השם באנגלית - Growth Hormone).

 

• מה זה: הורמון הגדילה מופרש מהחלק הקדמי של בלוטת יותרת המוח ומסייע לגדילה, לבניית וחידוש תאי הגוף ולניצול שומנים לשם יצירת אנרגיה.

 

• ערכים תקינים נקבעים לפי הגיל. הערכים הגבוהים ביותר נמצאים אצל תינוקות, והם יורדים עם הגיל. היות שמדובר בהורמון המופרש באופן קצבי, פעילותו נמדדת ביתר קלות על ידי בדיקת הורמון מתווך הנקראת IGF1 או Insulin Growth Factor 1 או בביצוע מבחנים דינמיים כדי לבדוק אם יש חוסר או עודף ממנו.

 

• ערכים גבוהים יכולים להצביע על אקרומגליה – מחלה שבדרך כלל נובעת מגידול שפיר בבלוטת יותר המח שמפריש הורמון גדילה. המחלה באה לידי ביטוי בגדילה של איברים, בין היתר כפות ידיים רגליים, ובשינויי תווי פנים.

 

• ערכים נמוכים עלולים להצביע על פוטנציאל לגמדות (אצל ילדים) ועל תת-פעילות של בלוטת יותרת המוח.

 

• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: גידולים בבלוטת יותרת המוח עלולים להביא לעודף בהפרשת ההורמון, הגורם לגדילת יתר של איברים בגוף. ישנם חולים ששמים לב לשינויכשהטבעת על האצבע מתחילה ללחוץ פתאום או כשהכובע נהיה לפתע קטן מדי על הראש. חסר בהורמון הגדילה גורם לתחושה כללית רעה.

 

ADH

ראשי תיבות של Anti Diuretic Hormone.

 

מה זה: מדובר בהורמון המיוצר בחלק האחורי של בלוטת יותרת המוח ואחראי על משק המים בגוף. בעת מחסור במים הוא מפחית את הפרשת הנוזלים דרך הכליות. פעולתו של ההורמון מבוקרת על ידי קולטנים מיוחדים החשים בנפח נוזלי הגוף, בקצב הלב ובלחץ הדם. הלב, למשל, מאותת לבלוטת יותרת המוח להפריש יותר מההורמון כשלחץ הדם נמוך מדי. ככה פחות נוזלים מופרשים מהכליות, ולחץ הדם נשמר.

 

• ערכים תקינים: 0-4.7 פיקוגרם למיליליטר. רמת ההורמון לא נמדדת ברוב בתי החולים בארץ.

 

• ערכים גבוהים עלולים להצביע על ההפרעות הבאות: זיהום במערכת העצבים, גידול מוחי, פגיעה במאזן הנוזלים לאחר ניתוחים, חבלות ראש, גידולים או זיהומים ריאתיים. תרופות מסוימות יכולים לגרום להפרשת יתר של ADH .

 

• ערכים נמוכים עלולים להצביע על מחלת סוכרת תפלה (Diabetes Insipidus), הנובעת מנזק בבלוטת יותרת המוח.

 

• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: מאחר שתפקידו של ההורמון הוא למנוע הוצאת נוזלים מהכליה, הרי שחסר של ההורמון הזה יביא לריבוי שתן, ואילו עודף יביא למיעוט שתן ולהפרעות במאזן המלחים בדם, במצבי קיצון עד כדי אובדן הכרה. ערכים חריגים מלחים בדם מתגלים לרוב באקראי, בעת בדיקות שנעשות במהלך בירור רפואי אצל רופא או באשפוז.

  

קלציטונין

• מה זה: תפקידו של הקלציטונין, המופרש מבלוטת התריס, לעצור את פירוק העצם. אומנם חסר בקלציטונין אינו גורם לבעיות, אך הוא עשוי לעיתים להצביע על קיומו של סוג נדיר מאוד של סרטן בלוטת התריס.

 

• הופעת גוש בבלוטת התריס עלולה להעיד על בעיה הקשורה בהורמון.

 

פראתירואיד

• שמות נוספים Parathormone ,PTH.

 

• מה זה: הורמון המופרש מבלוטות המצויות לצד בלוטת התריס ומווסת את משק הסידן והזרחן בגוף. ההורמון מגביר את שחרור הסידן והזרחן מהעצמות, מפחית את הפרשת הסידן ומגביר את הפרשת הזרחן דרך השתן, ומגביר את יצירת ויטמין D בכליות. פעילות ההורמון מבוקרת על ידי רמות הסידן בדם. רמות נמוכות של סידן בדם מגבירות את הפרשת ה-PTH, ואילו רמות גבוהות של סידן בדם מעכבות את הפרשת ההורמון.

 

• ערכים תקינים: 55-10 פיקוגרם למיליליטר.

 

• ערכים גבוהים עלולים להעיד על כשל כלייתי, על פעילות יתר של בלוטת יותרת התריס ועל רככת העצמות.

 

• ערכים נמוכים עלולים להעיד על ההפרעות הבאות: תת-פעילות של בלוטת יותרת התריס (על פי רוב אחרי ניתוח בלוטת התריס), סרטן העצמות, מחלת סרקואידוזיס, הרעלת ויטמין D.

 

• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: רמה גבוהה של סידן בדם, אבנים בכליות ומחלות עצם קשות.

 

קורטיזול

• מה זה: מדובר בהורמון מקבוצת הסטרואידים, המופרש מבלוטת יותרת הכליה. זהו אחד ההורמונים החשובים ביותר, והוא משפיע כמעט על כל רקמה בגוף. הוא משתתף בפירוק חלבונים, מסייע לאזן את משק הפחמימות והשומן ומשפיע השפעה נרחבת על מערכת החיסון.

 

• יש כמה דרכים לבדוק אם רמת ההורמון תקינה: איסוף שתן במשך 24 שעות (ואז הרמה התקינה עומדת על 90-20 מיקרוגרם לגרם קריאטינין למול); בדיקת דם לאחר נטילת שני כדורי דקסמתאזון (ואז הרמה התקינה נמוכה מ-1.8 ננוגרם למיליליטר); הזרקת ההורמון ACTH ומדידת רמת הקורטיזול בדם מייד לאחר מכן וכעבור 30 דקות. אם הרמה היא מעל 50 יחידות (או 20 ננוגרמים) – רמת ההורמון תקינה.

 

• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: עודף קורטיזול יכול לגרום להשמנה בפנים ("פני ירח"), השמנה בטנית, פסים סגלגלים ("סטריאה,) בבטן או בחזה, עלייה במשקל, רמות סוכר גבוהות בדם ושינויים במצב הרוח. חסר בקורטיזול גורם למחלת אדיסון, שבאה לידי ביטוי בחולשה, עייפות, בחילות, הקאות, לחץ דם נמוך וירידה במשקל. במקרה כזה גם העור הופך לכהה יותר, מאחר שחסר בהורמון הזה גורם ליצירה מוגברת של מלאנין בגוף, האחראי על הפיגמנטציה.

 

אלדוסטרון

• מה זה: הורמון המופרש מבלוטת האדרנל וקשור באיזון לחץ הדם. כאשר רמתו גבוהה, עולה לחץ הדם, שכן הוא מגביר את ספיגת הנתרן והנוזלים דרך הכליות.

 

• ערכים תקינים: בשכיבה – 16-2 ננוגרם לדציליטר; בישיבה – 41-5 ננוגרם לדציליטר.

 

• ערכים גבוהים עלולים להצביע על מחלת כליות או על מחלת לב, על תזונה דלת נתרן ועל היריון.

 

• ערכים נמוכים עלולים להעיד על מחלת אדיסון, על תזונה עתירת נתרן או על פעילות יתר של בלוטת האדרנל.

 

• יתר לחץ דם שאינו מאוזן הוא הביטוי העיקרי להפרעה ברמות האלדוסטרון.

 

אינסולין

• מה זה: הורמון המופרש מהלבלב, האחראי על החדרת הגלוקוז מהדם לתאי הגוף. במחלת הסוכרת יש הפרעה כלשהי באינסולין. אצל אנשים צעירים הסוכרת נובעת בדרך כלל מהרס של הלבלב ומחוסר מוחלט בהורמון. אצל מבוגרים נובעת הסוכרת בעיקר מחוסר תגובה מספקת של תאי הגוף לאינסולין.

 

• ערכים תקינים: מיקרו-יחידות למיליליטר בצום.

 

• ערכים גבוהים עלולים להעיד על גידול בלבלב, על סוכרת מבוגרים (סוכרת סוג 2), על השמנת יתר או על נטילת יתר של תרופות לסוכרת מסוג סולפונילאוראה.

 

• ערכים נמוכים עלולים להצביע על סוכרת נעורים או מבוגרים (סוג 1 ו-2).

 

• מחלת הסוכרת מתגלה לרוב בעקבות תלונות על צימאון, על השתנה מרובה. הבדיקה הראשונה שאליה יישלח המתלונן היא בדיקת סוכר בצום או בדיקת העמסת סוכר. בדיקה נוספת, הקרויה המוגלובין A1C, נותנת מידע על רמות הסוכר בשלושת החודשים האחרונים ומאפשרת לאבחן את הסיכוי שהנבדק לקה בסוכרת.

 

גלוקגון

• מה זה: מדובר בהורמון המיוצר על ידי הלבלב ומבקר את רמות הסוכר בדם. ככל שיורדת רמת הסוכר בדם, כך מפריש הלבלב כמות גדולה יותר של גלוקגון, המגרה את הכבד לשחרר גלוקוז.

 

• ערכים תקינים: 100-50 פיקוגרם למיליליטר. לא נמדד באופן שגרתי.

 

• ערכים חריגים עלולים להעיד על גידול נדיר מאוד בלבלב (גלוקגנומה) או על גידול אנדוקריני מסוג MEN.

 

• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: ההורמון מגן מפני ערכים נמוכים של סוכר בדם. לכן פגיעה בייצור ההורמון (בשל הרס הלבלב) מורידה את רמות הסוכר בדם – מה שיבוא לידי ביטוי בחולשה ובהתעלפויות.

 

אריתרופויטין

• שמות נוספים: EPO.

 

• מה זה: ההורמון הזה מיוצר על ידי תאים מיוחדים בכליות, הרגישים לריכוז החמצן בדם. אלה מגבירים את שחרור ההורמון אריתרופויטין  כאשר רמות החמצן בדם נמוכות. מאחר שהחמצן נישא על ידי כדוריות דם אדומות, מחסור בהן (מצב של אנמיה) יביא לשחרור מוגבר של ההורמון. אריתרופויטין פועל על מוח העצם ומגביר את ייצור כדוריות הדם האדומות.

 

• ערכים תקינים: 19-0 מילי-יחידות למיליליטר.

 

• ערכים גבוהים עלולים להצביע על מחלת פוליציטמיה, שבה מיוצרות כמויות גדולות מדי של כדוריות דם אדומות בתגובה לרמות נמוכות של חמצן בדם.

 

• ערכים נמוכים עלולים להצביע על כשל כלייתי או על מחלת פוליציטמיה.

 

• חולשה, עייפות וחיוורון הם הסימנים הבולטים ביותר העלולים להצביע על חסר דם. במסגרת הבירור אם מדובר באנמיה מבצעים ההמטולוגים גם בדיקה של רמות האריתרופויטין.

 

TSH

• ראשי תיבות של Thyroid Stimulating Hormone, שם נוסף: Thyrotropin.

 

• מה זה: בלוטת ההיפותלמוס במוח משחררת את ההורמון TRH מבלוטת יותרת המוח כדי שזו תשחרר את ההורמון TSH. ה-TSH מגרה את בלוטת התריס (תירואיד) כדי שתיצור הורמונים נוספים: T3 ו-T4. שני ההורמונים האלה שולטים בפעילות בלוטת התריס ואחראים על חילוף החומרים בגוף.

 

• ערכים תקינים: המדד הוא יחידות בינלאומיות לליטר. הטווח התקין למי שמקבלים טיפול להפרעות בבלוטת התריס הוא 3-0.3 מילי-יחידות בינלאומיות לליטר.

 

• ערכים גבוהים נובעים מתת-פעילות בלוטת התריס (היפותירואידיזם) או מתנגודת של הגוף להורמון.

 

• ערכים נמוכים עלולים להצביע על פעילות יתר של בלוטת התריס (היפרתירואידיזם). במקרה הזה משחרר המוח רמות נמוכות יותר של TSH.

 

• תרופות לבלוטת התריס, ליתיום, אמיודארון, דופאמין וסטרואידים משפיעים על תוצאות הבדיקה.

 

T4

• שם נוסף: Thyroxine.

 

• מה זה: ההורמון T4 וההורמון T3 מופרשים מבלוטת התריס עקב גירוי של ההורמון TSH. בלוטת התריס משמשת מעין משאבה המשתמשת ביוד לבניית שני ההורמונים האלה. ההורמונים משפיעים על כל הרקמות וקובעים את קצב חילוף החומרים בגוף.

 

• ערכים תקינים: 11.2-4.5 מיקרוגרם לדציליטר.

 

• ערכים גבוהים עלולים להצביע על מחלת גרייבס (מחלה אוטואימונית הגורמת להגדלת בלוטת התריס), על מחלת האשימוטו (מחלה אוטואימונית שבה מפתח הגוף נוגדנים שתוקפים את בלוטת התריס), על עודף צריכת יוד, על דלקת או גידול בבלוטת התריס ועל מחלות נוספות.

 

• ערכים נמוכים עלולים להצביע על מחלת האשימוטו, על תת-פעילות של בלוטת התריס (למשל לאחר ניתוח או הקרנות).

 

• סימנים ראשונים המצביעים על בעיה הקשורה להורמון: חסר או יתר בהפרשת ההורמון עלולים לגרום להגדלה של בלוטת התריס. חסר בהורמון יביא לתת פעילות המתבטאת בהשמנה, עייפות, קושי להתרכז, עצירות, נשירת שיער, בעיות פוריות ואי יכולת לסבול קור. הפרשה מוגברת של ההורמון מתבטאת בבלט עין, ירידה במשקל למרות אכילה מרובה, הזעת יתר, רעד, אי יכולת לסבול חום, עצבנות ושלשולים.

 

יעוץ רפואי: ד"ר ישי אברהם, מנהל המרפאה לאנדוקרינולוגיה, המרכז הרפואי העמק

 

ואיך מתנהג ההורמון אוקסיטוצין - שאחראי על ההתאהבות? צפו: