למה החיסון לשפעת לא עבד - והאם כדאי להתחסן?

משרד הבריאות פרסם נתונים מהחורף שעבר שמראים כי החיסון כמעט ולא השפיע על תינוקות וקשישים. מדוע החיסון לא עבד על חלק מהאוכלוסייה, ומה השנה – האם כדאי בכלל להתחסן? פרופ' שי אשכנזי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות ב"שניידר" ויו"ר האיגוד לרפואת ילדים בישראל, סבור שבהחלט כן, ומסביר

להתחסן נגד שפעת או לא להתחסן – זו השאלה שעולה אצל רבים בעקבות חשיפת נתוני משרד הבריאות, שמגלים כי בשנה שעברה החיסון כמעט ולא השפיע על קשישים מעל גיל 65 וילדים מתחת לגיל 5. פרופ' שי אשכנזי, מנהל היחידה למחלות זיהומיות במרכז שניידר לרפואת ילדים ויו"ר האיגוד לרפואת ילדים בישראל, מסביר מדוע בכל זאת מומלץ להתחסן גם השנה.

 

מה התגלה כעת?

כפי שנחשף לראשונה ב"ידיעות אחרונות", נתונים מהחורף שעבר (2016-7) בישראל, של המרכז לבקרת המחלות (גוף ששייך למשרד הבריאות), מגלים כי בקרב הילדים עד גיל חמש החיסון היה יעיל במידה נמוכה (רק בקרב 39%), וכי בקרב בני 65 ומעלה הוא לא הפחית כלל את התחלואה. מנגד, אצל ילדים בגילאי בית הספר שחוסנו נתגלתה תגובה חיסונית טובה דווקא (יעילות בכ-70% מהמקרים).

 

עם זאת, הבדיקה כללה אוכלוסיית מטופלים בקהילה בלבד, אולם לא בדקה ילדים וקשישים מאושפזים, ולא בדקה הפחתה בתמותה. הנתונים הכלל עולמיים מצביעים על כך שהחיסון נגד שפעת הפחית משמעותית אשפוזים ביחידות לטיפול נמרץ ותמותה. הנתונים שנחשפו מתארים, כאמור, את השנה שעברה. נתונים לגבי השנה הנוכחית יתקבלו רק לאחר עונת חורף 2018.

 

לאור הממצאים של משרד הבריאות, יש טעם בכלל להתחסן?

"אף חיסון לא מגן באופן מוחלט", מסביר פרופ' אשכנזי, "ידוע שאחד הזנים בשנה שעברה פיתח מוטציה. ובכל זאת אנחנו יודעים שהחיסון עבד היטב על ילדי בית הספר, ובכך עצר את מעגל ההדבקה, שכן ילדים לרוב הם המבשרים הראשונים של מגפת השפעת, ומדביקים את שאר האוכלוסייה. עצירת מגפת ההדבקה הוא תפקיד חשוב של החיסון. בתוך כך, הנתונים מרחבי העולם הראו שמי שהתחסן, גם אם חלה, לקה במחלה קלה יחסית, כך שהחיסון הפחית משמעותית סיבוכים של השפעת ובעיקר – תמותה".

 

כיצד נקבע הרכב החיסון לשפעת?

תהליך ייצור חיסוני השפעת מתחיל כשנה עד שנה וחצי טרם שיווקם. הרכבם נקבע על סמך תצפיות מהחורף האחרון על הרכבי חיסוני השפעת ברחבי העולם. הרכב החיסון הסופי נקבע על סמך שלושה עד ארבעת הזנים השכיחים ביותר שנמצאו.

 

כיצד פועל החיסון בגוף?

לאחר הזרקת החיסון, המערכת האימונולוגית מתחילה לייצר נוגדנים – אלה החיילים שאמורים לזהות את החיסון המכיל וירוס מומת, כאילו היה וירוס חי. לאחר תהליך הזיהוי, עומדים הנוגדנים "על המשמר" ובכל הדבקה בשפעת הם מתעוררים לפעולה ומזעיקים את מערכת החיסון של הגוף שתוקפת את הווירוס כבר בראשיתו. כך הווירוס מושמד עוד לפני שהצליח להשתכפל בגוף ולגרום למחלה.

 

מדוע החיסון לא עבד?

חיסונים לא תמיד מעניקים הגנה של 100% מפני הדבקה. גם הגנה חלקית ההופכת מחלה מקשה וקטלנית ל"קלה" עד "מתונה" מעידה על כך שהחיסון יעיל. כך למשל, החיסון לאבעבועות רוח הפך את המחלה שהייתה פעם קשה ואף גורמת לתמותת ילדים – למחלה קלה. לפיכך, ייתכן שחלק מחולי השפעת שנבדקו במחקר – לקו בשפעת קלה עד מתונה בזכות החיסון.

 

אפשרות אחרת היא שחלק מנגיפי השפעת החלו לפתח מוטציות. מדובר בשינויים גנטיים המתרחשים כל העת בווירוסים, חיידקים, ואפילו בתאי הגוף שלנו. השינויים הללו נוצרו לאחר תהליך ייצור החיסונים. גופו של מי שקיבל את החיסון נגד שפעת, ייצר נוגדנים בהתאם לחיסון שקיבל, אלא שאלה לא זיהו את הווירוסים המוטנטים, ולא הפעילו את מערכת החיסון שתתקוף את הנגיף שעבר מוטציה.

 

 

אם אכן הווירוסים עברו מוטציות – לא יהיה יותר חיסון לשפעת?

החיסון לשפעת מיוצר בכל שנה מחדש, על סמך זני הווירוסים השכיחים שתועדו בחורף האחרון. לכן, גם אם מדובר במוטציות, ניתן יהיה ליצור את הרכב החיסון הבא שיכלול גם הגנה מפניהם.

 

איך ניתן לדעת אם חליתי בשפעת?

בניגוד להצטננות, שהיא מחלה קלה וחולפת תוך כמה ימים וכוללת נזלת, עיטוש, וכאבי גרון - הרי ששפעת היא מחלה קשה. חולי שפעת סובלים מחום גבוה, כאב ראש עז, כאבי שרירים ועייפות. תסמינים אחרים, כמו נזלת, כאב גרון, או תחושה של לחץ בחזה, שכיחים פחות בשפעת. השפעת תוקפת בעיקר בחורף, אך לא בגלל הקור, שאינו משפיע כלל על מהלך המחלה, אלא משום שאנשים מצטופפים בחדרים שאינם מאווררים.

 

 

איך אפשר להפחית את סיכויי ההדבקה בשפעת?

כדי למזער את סיכויי ההדבקה כדאי להקפיד להתעטש אל המרפק ולא אל כף היד. בנוסף, מומלץ לחטא את הידיים, הצעצועים והידיות, גם לאחר היציאה מהשירותים וגם לאחר התעטשות.

 

האם יש צורך במתן אנטיביוטיקה במקרה של שפעת?

לא, שכן אנטיביוטיקה פועלת אך ורק על חיידקים, בעוד ששפעת נגרמת על ידי נגיפים.

 

מתי יש לפנות לרופא?

במצב של חום ממושך מעל חמישה ימים.

• כאשר ישנן הקאות מרובות בכל נסיון שתייה.
• בכל מצב של קוצר נשימה המתבטא בכיחלון בשפתיים, נשימת יתר (בתינוקות: מעל 50 נשימות בדקה, בילדים מעל 40 נשימות בדקה, במבוגרים מעל 20 נשימות בדקה).
• בכל מצב של הופעת חום עם פריחה נקודתית אדומה על העור שאינה נעלמת בלחיצה או מתיחה של העור.
• כשמתרחשת ירידה במצב ההכרה, בלבול, חוסר יציבות בהליכה או חוסר תחושה בחלק כלשהו בגוף או בפנים.

 

צפו: כל מה שצריך לדעת על החיסון לשפעת