נישואיהם של בני הזוג עלו על שרטון וביולי 2017 הגישה האישה תביעת גירושים. הדיינים הורו לצדדים להתגרש לאחר שהגיע למסקנה, לדבריהם, שהשלום לא ישוב לשכון בביתם.
ואולם, בארבעת החודשים שחלפו מאז סירב הבעל להתגרש מבלי לנמק את הסיבה לכך. בית הדין סבר שהסירוב נבע ממחלוקת רכושית ולפיכך החליט לזמן את הורי הבעל שיסייעו להבנת ההתנהגות של בנם, ואולי ישפיעו עליו לתת גט לאשתו.
כעבור שבוע הגיש הבעל בקשה לביטול הזימון ובה טען שבית הדין אינו מוסמך לזמן את הוריו לדיון, וכי החלטה זו מנוגדת לחוק יסוד כבוד האדם וחירותו, שכן הוריו אינם צד להליך, המתנהל בדלתיים סגורות, וחשיפתם למתרחש תפגע בזכותו לפרטיות.
אבל הדיין הרב יצחק אושינסקי דחה את טענות הבעל והסביר שהתקנות בבתי הדין הרבניים בישראל מסמיכות אותם לזמן לא רק את הוריו של הבעל, אלא כל אדם – אם הוא רואה בכך צורך. יותר מכך, הדגיש הדיין, זוהי חובתו של בית הדין לקבל את התמונה המלאה בתיק, ולזהות את מקור בעיית הסרבנות של הבעל.
במענה לטענה לפגיעה בפרטיות הבהיר הדיין לבעל שסרבנות גט כשלעצמה שוללת מהאישה זכויות יסוד, ולפיכך הוא זה שפוגע פגיעה אנושה בכבודה ובחירותה של אשתו – ממש במובן המילולי של המילה.
הרב אושינסקי הביא ציטוטים מובחרים מפסיקה שניתנה בבית המשפט העליון בשאלה דומה, שם נקבע כי אין מניעה לזמן אפילו את חבריו לעבודה של סרבן הגט.
בפסיקות העליון הוסבר שבתי המשפט מכירים בכך שמניעת עגינותה של אישה היא כשלעצמה עיקרון יסוד, המהווה את אחד הערכים הבסיסיים של החברה הישראלית.
הרב סיכם את החלטתו בהבהרה כי טענותיו של הבעל משוללות כל יסוד משפטי, ודחה את בקשתו. הבעל חויב למסור לבית הדין את פרטי הוריו, כולל כתובתם.