פינלנד בת 100 ועדיין פוחדת מרוסיה

המדינה הנורדית חגגה השבוע מאה שנות עצמאות - אבל עדיין נזהרת שלא להרגיז את הדוב הרוסי, שמעול שלטונו השתחררה ב-1917. "אנחנו חלק מהמערב", מצהיר ראש הממשלה, אבל רוב הפינים לא רוצים בכלל לשמוע על הצטרפות לנאט"ו

פינלנד מציינת השבוע 100 שנה ליציאתה לעצמאות והשתחררותה משלטונה של רוסיה שכנתה. כשברקע המתיחות בין ארה"ב ואירופה לבין מוסקבה, הלסינקי ממשיכה להדק את יחסיה עם המערב.

פלישתה של רוסיה לאוקראינה ב-2014, סיפוח חצי האי קרים ופעילותו הגוברת של צבא רוסיה באזור הבלטי הציבו אתגר ליחסים בין פינלנד לרוסיה, ששימורם התאפשר במשך עשרות שנים רק הודות למאמצים דיפלומטיים קדחתניים.

כמו שכנותיה שבדיה, דנמרק, פולין, לטביה ואסטוניה, פינלנד מחזיקה צבא מודרני ובשנים האחרונות היא הגבירה את ניסיונותיה להתקרב לנאט"ו – אבל נמנעה מהצטרפות של ממש לַברית. גם ההצהרות של הפוליטיקאים הפינים נותרות זהירות בכל הקשור לרוסיה, הניצבת במקום החמישי ברשימת השותפות של פינלנד בכל הקשור להיקף הסחר.

 

"אנו מוכנים להגן על עצמנו אבל אנחנו לא נכנסים להשערות בנוגע לכיוון או למדינות שמהם יבוא האיום", אמר לאחרונה שר החוץ של פינלנד, טימו סואיני. "אנחנו שתי מדינות עצמאיות, איננו מבקשים אישור זה מזה לפני שאנחנו מקבלים החלטות אסטרטגיות".

 

שום דבר טוב לא בא מהמזרח

פינלנד הייתה חלק משבדיה במשך 600 שנה – עד 1809 – ואז הייתה חלק מרוסיה עד 1917. בסוף מלחמת העולם הראשונה היא זכתה בעצמאות בעקבות נפילת האימפריה הרוסית. האיחוד הסובייטי הכיר בעצמאותה של פינלנד ב-1918, אבל המדינה הנורדית נאלצה להילחם בברית המועצות בחורף של 1940-1939 ושוב מיוני 1941 עד 1944 כדי שלא להיכבש שוב, הפעם על-ידי הקומוניסטים.

אמנת פריז מ-1947 הכירה בהפסד של פינלנד במלחמת העולם השנייה, והיא נאלצה לשלם פיצויים לברית המועצות ולוותר על עשרה אחוזים משטחה, באזור קרליה. האבידות של פינלנד בנפש ובשטח נותנות את אותותיהן גם ב-5.5 מיליון התושבים שחיים בפינלנד כיום. בפינלנד מפורסמת האמרה "שום דבר טוב לא בא מהמזרח, רק השמש".

 

"מנקודת המבט הפינית רוסיה אינה איום אמיתי אלא פשוט שכנה גדולה שהם עדיין קצת מודאגים ממנה ושאיתה יש להם היסטוריה שלא תמיד הייתה קלה", מסבירה ברברה קונץ, מומחית לעניינים נורדיים במכון הצרפתי ליחסים בינלאומיים.

במהלך המלחמה הקרה נזהרו מנהיגי פינלנד שלא להעיר את הדוב הרוסי משנתו, ולפחות באופן פומבי הם הפגינו יחסים טובים עם ברית המעצות ונמנעו מהבעת ביקורת גלויה עליה. תוצאת המדיניות הזו הייתה הטבעתו של המונח "פינלנדיזציה": תהליך שבו מדינה רבת עוצמה גורמת לשכנתה הקטנה ממנה ליישר קו עם מדיניות החוץ שלה, ובמקביל מאפשרת לה לשמור באופן רשמי על עצמאותה ועל המערכת הפוליטית שלה".

 

לך תדע עם רוסיה

אלא שקריסת ברית המועצות ב-1991 שינתה הכול. פינלנד, שמבחינה צבאית נשארה ניטרלית במלחמה הקרה, מיהרה להצטרף לאיחוד האירופי והתקבלה כחברה בו ב-1995. ב-2002 היא החליפה את המטבע הלאומי שלה, המארקה, באירו. גבולותיה של פינלנד הם כעת הגבולות הארוכים ביותר של מדינה כלשהי באיחוד האירופי עם רוסיה – אורכם 1,340 ק"מ.

 

פינלנד מקפידה להבהיר שהיא חלק מהעולם המערבי ודואגת לוודא שיש לה הגנה דיפלומטית וביטחונית. "אנחנו חלק מהמערב ואנחנו צריכים שהכוח המערבי ייצב את המצב בכל הקשור לרוסיה", אומר מרקו קיבינן, יו"ר מוסד אלכסנטרי בהלסינקי, מרכז לחקר רוסיה ומזרח אירופה.

שלא כמו אסטוניה, ליטא ולטביה, המדינות הבלטיות שזכו בעצמאות רק בתחילת שנות ה-90 וכעבור עשור הצטרפו לנאט"ו, לפינלנד אין שום כוונה להצטרף לברית הצבאית, משום שהיא חוששת להכעיס את מוסקבה. לפי סקר דעת קהל שנערך בחודש שעבר רק 22% מהפינים מחזיקים בדעה חיובית על נאט"ו, ירידה של שלושה אחוזים מהשנה שעברה. מדיניות הניטרליות הצבאית זוכה לתמיכה רחבה במדינה.

 

"אנחנו צריכים להישאר עצמאיים", אומרת הייני והטרה, תושבת הלסינקי בשנות ה-30 לחייה. "לעולם אין לדעת מה יקרה עם רוסיה". מקור דיפלומטי המקורב לנאט"ו אמר לסוכנות הידיעות AFP כי אם פינלנד תצטרף לנאט"ו תהיה לזה משמעות סמלית בלבד, משום שהמדינה כבר הצטרפה ב-1994 לתוכנית "שותפוּת למען השלום", והשתתפה במבצעים שלה בבלקן, באפגניסטן ובמקומות נוספים.

 

להשפיע על אירופה

נשיא רוסיה ולדימיר פוטין ביקר בפינלנד ביולי האחרון, ואז הוא שיבח את הדיאלוג המדיני בין שתי המדינות.

בראיון שהעניק השבוע לסוכנות הידיעות רויטרס אמר ראש ממשלת פינלנד, יוהה סיפילה, כי פינלנד צריכה לשמור על ניטרליות צבאית משום שהדבר מסייע לשמר את הביטחון באזור הים הבלטי. הוא אמר כי ממשלתו, ממשלת מרכז-ימין, שומרת לעצמה את האפשרות לפתוח בתהליך הצטרפות לנאט"ו, אולם שמירה על ניטרליות והגברת שיתוף הפעולה הביטחוני עם שבדיה ועם האיחוד האירופי הן דרכה של פינלנד.

 

מוסקבה רמזה לאחרונה כי אם פינלנד תצטרף לנאט"ו, רוסיה עשויה לקרב כוחות לגבול שלה עם פינלנד. "ברור שפינלנד היא חלק מהמערב ומהקהילה המערבית, זה המקום שלנו", אמר סיפילה. "אנחנו רוצים להיות בלב האיחוד האירופי, להשפיע על עתיד האיחוד. אבל ההבדל העיקרי בינינו לבין רוב מדינות האיחוד הוא הניטרליות הצבאית שלנו".