בשיתוף מימון ישיר
לפני קצת יותר מעשר שנים נכנסה לתוקף הוראת בנק ישראל שאסרה לחרוג ממסגרת האשראי בבנק. בעקבות התקנה החדשה נדרשו הבנקים לתאם מול כל לקוח מה תהיה המסגרת שלו. עד אז למעשה הבנקים הגבילו או הגדילו את יתרות החובה של הלקוח לפי ראות עיניהם. בעקבות השינוי, על הבנקים נאסר לאפשר חריגה ממסגרת האשראי שנקבעה, למעט במקרים מסוימים. אלא שבפועל הסתבר כי גם במקרים בהן נוצרה חריגה, הבנקים פשוט הגדירו מחדש את המסגרת והגדילו אותה.
אז מה קרה מאז? ערב כניסת הוראת בנק ישראל לתוקף עמד האוברדראפט הכולל של אזרחי ישראל על כ-42 מיליארד שקל, מתוכם כ-12 מיליארד שקל בחריגה. בסוף אותה שנה עמדה משיכת היתר על סכום דומה, מתוכו כ-8 מיליארד שקל בחריגה. למעשה, משנת 2009 ואילך המינוס שלנו נע סביב ה-37-35 מיליארד שקל מדי שנה, מתוכם כ-4-3 מיליארד שקל בחריגה. למעשה, על פי נתוני בנק ישראל, צמצמנו את המינוס בכמה מיליארדי שקלים בודדים. אז האם ניתן לומר שהפכנו יותר שקולים בהתנהלות הכלכלית שלנו כנראה שלא. מסתבר שלרוב, הרגלים לא משתנים. פשוט במקום לצרוך אשראי (יקר) בצורה של אוברדרפט, אנחנו צורכים אותו בצורות אחרות.
כך לדוגמה בשנת 2009 עמדה יתרת החוב של משקי הבית הכוללת חובות בגין הלוואות מהבנקים, חברות כרטיסי האשראי והגופים המוסדיים, על סכום של 97.8 מיליארד שקל (לא כולל הלוואות לדיור). כיום, 8 שנים לאחר מכן, יתרת החוב עומדת על 163 מיליארד שקל, גידול של 66%.
אז אם מישהו חשב שהמהלך של בנק ישראל יגרום לאנשים להתנתק לגמרי מהמינוס - זה לא קרה. הסקר האחרון של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בנושא, משנת 2015, העלה כי רוב הישראלים (54%), היו במצב של משיכת יתר מחשבונם למשך חודש אחד לפחות בשנה. יותר משליש (34%) היו במצב כרוני של משיכת יתר - לפחות במשך 10 חודשים בשנה. נתונים דומים מעלה סקר שנעשה לאחרונה על ידי מכון ברנדמן עבור מימון ישיר – 34% מהנשאלים ציינו כי היו במינוס מתמיד כל השנה, או ברוב חודשי השנה.
אז כמה באמת עולה מינוס בבנק? מסמך שהוציא בנק ישראל לפני שנה ומבוסס על נתוני הריביות בבנקים, מעלה כי ממוצע הריבית על משיכת היתר עומד על כ- 8%, ועל חריגה ממסגרת האשראי הוא מגיע כבר לכ-15%. המספרים הללו הם ממוצעים כלליים ובהחלט ייתכן שבחלק מהמקרים לקוחות ישלמו על המינוס גם יותר מכך, ריבית שמגיעה ל-20% ויותר.
בשיתוף מימון ישיר