עזיבתם של הקפטנים מתן נאור (הפועל) וגיא פניני (מכבי) הותירה חלל גדול בקבוצותיהם, ומחייבת את יורשם בתפקיד להוביל מקצועית ומנהיגותית. בצד האדום קיבל את הסרט רביב לימונד הוותיק (33), ומהצד השני נזרק למים איתי שגב הצעיר (22).
לימונד: נאור היה הסמל של הפועל תל אביב כמעט מהרגע שבו קמה מחדש בעשור הקודם. הפורוורד, שירד עם הקבוצה לליגה הארצית, עזב בקיץ, ולכולם היה ברור שהגארד יחליף אותו כקפטן.
שגב: גיא פניני היה הסמל הגדול של מכבי תל אביב מאז פרישתו של דריק שארפ ב-2011. במשך חמש עונות (עם הפסקה בעקבות ההשעיה על הקללות לעבר יהונתן שולדברנד), כיהן פניני בתפקיד, ואף הניף את גביע היורוליג ב-2014.
לימונד: החליף שבע קבוצות במהלך הקריירה עד שהגיע להפועל תל אביב בעונת 2013/14. היכולת הטובה בשלוש העונות הראשונות שלו בקבוצה הפכה אותו ליקיר האוהדים, ומתוך הסגל הקיים הוא ללא ספק השחקן המזוהה ביותר עם המועדון. נראה ששום דבר לא ימנע ממנו לפרוש במדים האדומים בעוד כמה שנים.
שגב: הפורוורד/סנטר רק בן 22. יש לו דרך ארוכה לעבור כדי להיות בין יחידי הסגולה המוגדרים כ"סמל".
לימונד: לא מדובר במנהיג קולני במיוחד, לפעמים אפילו קצת אדיש, אבל נראה שהעונה משהו אצלו השתנה. אולי זה התפקיד החדש, אולי הרצון להוכיח שהוא חוזר לעצמו אחרי הפציעה הקשה בקרסול, אבל העונה לימונד הרבה יותר מורגש.
שגב: את המנהיגות צריך לקחת - והוא עושה זאת מצוין. למרות שמדובר בקפטן הצעיר ביותר שהיה למכבי תל אביב, מנהיגותו באה לידי ביטוי גם כשהוא על הפרקט וגם כשהוא על הספסל.
לימונד: לדני פרנקו היה ברור שיהיה חלק משמעותי בקבוצה למרות הפציעה הטורדנית. עם זאת, המאמן הכין גיבוי למקרה שהקפטן לא יהיה במיטבו - טיי מקי, ג'רל מקניל, אדריאן בנקס ועד לאחרונה גם אייל שולמן. אבל לימונד השתפר, ופרנקו הבין שהוא יכול להרוויח אותו בגדול. בשלושת המחזורים האחרונים שיחק בממוצע 27.6 דקות, שבהן קלע 11 נקודות, חילק 4.6 אסיסטים וקלט 2.6 ריבאונדים.
שגב: בליגה אמנם פתח ברוב המשחקים בחמישייה, אבל ביורוליג לא זוכה ליותר מדי דקות. המאמן נבן ספאחיה אוהב לקדם צעירים, אבל בינתיים זה לא ממש בא לידי ביטוי עם הקפטן שלו. יש לציין שלאחרונה שגב נעדר בגלל פציעה.
לימונד: אוהדי הפועל תל אביב משוגעים עליו. הם מעריכים את איכויותיו, ולא שוכחים לו את שלוש העונות הראשונות הנהדרות שלו במועדון. רובם בטוחים שבקרוב יחזור להיות לימונד הישן והטוב.
שגב: האוהדים ביד אליהו אוהבים אותו. האנרגיות שהוא מכניס למשחק, בעיקר בהגנה, מרימות את הקהל. הוא גם נוהג בכל סיום משחק לגשת ולהודות להם, אקט שמקנה לו לא מעט נקודות זכות.
לימונד: עתיר ניסיון, מלא בחוכמת משחק ויעיל מאוד בהתקפה. החדירה שלו לסל מצוינת, וסימן ההיכר שלו היא הזריקה המעולה מחצי מרחק.
שגב: ידיו הארוכות והאתלטיות
המרשימה מסייעות לו לחסום ולשנות לא מעט זריקות של היריבה. גם בריבאונדים הוא מצטיין.
לימונד: הרגליים שלו כבר לא חזקות כמו פעם ואת הפחד שלו לזרוק מחוץ לקשת אי אפשר לפספס (12 זריקות בלבד ב-10 המחזורים הראשונים). בעבר נחשב לשומר נהדר, היום קצת פחות.
שגב: קליעה מוגבלת, אבל לפחות את האחוזים מקו העונשין הוא שיפר (73 אחוזים העונה לעומת 54 ב-2016/17). מחוץ לקשת הוא לא מהווה איום על היריבה (לא זרק שלשה העונה).