לך איתם

מיקיאגי // Separated at birth

מיקיאגי סוף־סוף חוזר אל עולם המוזיקה, אחרי מאבקים אישיים בארון הזהות המינית, דימוי הגוף, ההצלחה המתעתעת וסערות הנפש; 25 שנה מאז תהילת 'נוער שוליים', הרכב הפופ הנהדר־ממש, שהוא היה הקול והפנים שלו. וטוב שהוא חוזר, כי קול והגשה כמו שלו, לא תמצאו הרבה. אלא שאלבום הקאמבק בוסרי מאוד. 11 שירי סול־אר־אנד־בי, בהגשה כמו הדיוות הגדולות (והוא מעולם לא הסתיר את חיבתו, ע"ע הקאברים ל'לילה' ו'לך איתה' האלמותי), אך רובם לא מעוררי עניין רב. גם ההפקה הביתית די מבאסת, לעיתים על גבול הסקיצה. נורא פשוט: האיש שנחקק לנצח עם 'ענוג', 'החלום של כל אישה' או 'קיר של אהבה', פשוט צריך סביבו עוד כמה אנשים מוכשרים, כותבים ונגנים. באלבום הבא.