דרך חיים שהולכת איתי שנים. חברים שהם משפחה לכל דבר שהכרתי במגרש. עברנו תקופות יפות ותקופות רעות, אבל תמיד היינו שם ונמשיך להיות.
אז בבקשה: עלו למגרש ושחקו עם כל הלב והנשמה עד הסוף, עד סוף זמן הפציעות. לא בשבילנו, אלא בשביל האיש היקר לכם בעולם - אותו ילד שנמצא בתוך כל אחד ואחד מכם - אותו אחד שחלם פעם להיות שחקן כדורגל ורוצה להמשיך לחלום. ולא להתבייש בבוקר כשהוא מביט במראה, ורואה ילד שגדל ובחר לא להתאמץ במשחק גורלי.
אף אחד לא ייקח לי את האהבה. ואף אחד לא יגיד לי שזה רק ספורט. נולדתי ואמות ירוק.
M.H.F.C
1913