אם בהתאחדות לכדורגל רוצים שיתייחסו לתפקיד מאמן הנבחרת בצורה רצינית, זה חייב להיות הדדי. בגוף מקצועי שמסמן מטרות לעתיד כבר מזמן אמור היה להיות מישהו שיתחיל לקדם אותן. לא ייתכן שהמאמן הלאומי ייבחר בסופו של דבר על פי רייטינג המחזור האחרון בליגת העל או ייעוץ של מקורבים. מאמן הנבחרת הבא צריך להיבחר לפי יכולות, ראיית עולם ותוכניות עתידיות לקידום השחקנים בכחול־לבן, ויפה שעה אחת קודם.
שימו על הקווים את רוני לוי, גיא לוזון, אולי איל ברקוביץ' או אברם גרנט, תמנו את מוריניו, גווארדיולה או זידאן, זה ממש לא משנה. הקמפיין הבא יתחיל רק בספטמבר 2018, ולא צריך שם חדש רק בשביל משחק ידידות מול רומניה. גם ככה תמיד המאמן הוא השעיר לעזאזל, אז אולי הפעם השחקנים יתחילו להילחם ויוכיחו את היכולות שלהם, ולא יראו איך ההוראות נכנסות אצלם מאוזן אחת ויוצאות מהשנייה.