לא זזים מהבית בלי "שמיכי"

ילדים נקשרים לחפץ מעבר ולעיתים אף מפתחים תלות בבובה, שמיכה או חיתול בד ולוקחים אותם לכל מקום. כדי למנוע בעיות שעלולות להופיע - קיבצנו ארבע דרכים שיעזרו לכם לעבור את התקופה ללא משברים

יש ילדים שלא יזוזו מטר בלי בובת פו הדוב, ה"שמיכי", ה"פופו" או ה"חיתולי". מה נותן לחפץ כל כך רגיל כזה כוח-על? בין גיל שישה חודשים לשנה תינוקות מתחילים ליהנות מחופש הניידות. באותו הזמן הם מתחילים לחוות חרדת נטישה בעקבות העצמאות החדשה ולכן הם מחפשים נחמה מוכרת.

 

תינוקות בטווח הגילים הזה גם מתחילים להבין שהם ישות נפרדת מההורים. בניסיון להקל על החרדה תינוקות רבים מגשרים על הפער בהיצמדות ל"חפץ מנחם", כמו בובה, חיתול טטרה או שמיכה. סיפור האהבה בין הילד לחפץ יכול להימשך לאורך הגיל הרך ואף מעבר לו.

 

אל תתחילו לדאוג אם הילד מראה סימנים של תלות בחפץ מעבר. היקשרות ותלות הם לא סימנים של חוסר ביטחון, אלא סימנים לקשר חזק בין הורה לילד. ילד שמחפש נחמה בחפץ הוא בדרך כלל ילד שהוריו ממלאים את צורכיו בכל הנוגע לאהבה וחום.

למרות שהחבר הכי טוב של הילד לא יכול לדבר, הוא יכול ליצור לא מעט בעיות. אלה הדרכים הכי טובות להתמודד עם הבעיות שבן המשפחה הצמרירי של הילד מביא איתו:

 

1. "בחרו" חפץ בטיחותי

קשה לנחש באיזה חפץ מכל מאות החפצים שעומדים לרשותו הילד יבחר, לכן הקפידו שהצעצועים לא יעמידו סכנת חנק - שיהיו רכים, בלי כפתורים, סרטים או חלקים מתפרקים ושהבובות יהיו ממולאות בכותנה ולא בצמר גפן או כדורי קלקר.

 

קראו עוד:

הגנן שמצא דרך יצירתית ללמד את האלף-בית

אב לתאומים מלמד אותם להביע רגשות

כשהילד מסרב ללבוש משהו חם

 

2. התכוננו ליום הדין

קמתם בבוקר ולא מצאתם את "פופו"? אפשר להגיד שסוף העולם הגיע. חיפשתם במיטה, מתחת לספה, במלונה של הכלב, אבל האבדה לא נמצאה. ניסיתם לשכנע את הילד שהוא מסוגל ללכת לגן בלעדיו? הצלחתם? כנראה שלא.

 

מייד כשאתם מזהים סימנים שהילד מחובר לחפץ אחד יותר מלאחר רכשו "ערכת חירום": חפץ או שניים הזהים לחפץ המעבר. אבל תעשו את זה כמו מקצוענים - כבסו את החפץ כדי שיתבלה ויספוג את ריח ההורה וריח הכביסה המוכרת. ככה תוודאו שהילד לעולם לא ישים לב להבדל.

 

3. נסו להציב גבולות

הילד לוקח את "פופו" לסופר? לפגישות משחק עם ילדים אחרים? לגן שעשועים? נסו להסביר לו שיש זמן ביום להיות עם "פופו" - כשאנחנו בבית, כשהולכים לישון או כשנמצאים אצל סבא וסבתא. אם הילד מתעקש, הניחו לזה. זה כבר יקרה לבד, מה שמביא אותנו לעצה האחרונה:

 

4. הסירו דאגה מליבכם

הילדים כנראה לא יצטלמו לתמונת הרישיון עם "פופו" לצידם. הם בדרך כלל נוטים לוותר על החפץ עד גיל 6-5, לאחר שחוו סיטואציות חברתיות כמו פגישות משחק עם ילדים אחרים וימי הולדת.

 

בשלב הזה יותר קל להם לחוות מעבר ושינויים. מלבד זאת, במקרים כאלה הלחץ החברתי הוא גורם רב משקל ופועל לטובתנו - הילדים רואים שילדים בגילם או ילדים גדולים מהם לא מסתובבים עם בובת פו הדוב, שמיכה או טטרה והם ירצו לחקות אותם.

 

בכל מקרה, לא משנה מה תעשו, אל תלחצו על הילד להיפרד מ"פופו" ואל תקניטו. הלחץ יכול להביא לתוצאה הפוכה מזאת שאתם מעוניינים בה ולקרב את הילד אף יותר לחפץ. עדיף לחכות ולתת לילד להיפרד מהחבר הרך שלו בזמן שהוא נכון עבורו.

 

הכותבת היא פסיכולוגית קלינית ומנהלת רשת המעונות "התחלה חכמה" של החברה למתנ"סים הארצית

 

איך להגיב לבכי של תינוק? צפו: