"פששש, את מקצוענית", מתפעל אמיר פרי מהתשובה שנותנת אשתו, דנה דבורין, לאחת השאלות בראיון. "עדיף שאת תעני, ופשוט תפעילי אותי כשצריך", הוא מוסיף בחיוך.
פרגון וחיוך הם לא תמיד טריוויאלים בזוגיות, בטח שלא בכזו שנמשכת כבר רבע מאה, אבל זה בדיוק הווייב שעולה מהשיחה עם דבורין (43) ופרי (49). הם גרים הכי רחוק מחיי הזוהר שיש, בכפר־סבא, ומגדלים את תמר (15) ועלמה (9). אחרי שנים של סלבריטאות, הוא בתחום המוזיקה (חצוצרן להקת "פורטרט") וגם בזכות ייחוסו המשפחתי (פרי הוא בנו של ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי), והיא בתחום המשחק והבימוי — החליטו דבורין ופרי לאחד כוחות לראשונה באופן פומבי, בתוכנית רדיו חדשה. מדי יום רביעי (ב־15:00) הם משדרים את התוכנית "בחברה טובה" ברדיו האינטרנטי "מהות החיים".
לקח לכם 25 שנה לשתף פעולה.
דנה: "שיתפנו פעולה בעבר בהפקות שאני עשיתי כבימאית ואמיר עשה את המוזיקה. אבל זה היה פר פרויקט. עכשיו זו הפעם הראשונה שאנחנו משתפים פעולה בצורה קבועה. זו גם הפעם הראשונה שאנחנו משתפים פעולה באופן פומבי, עד עכשיו זה היה מאחורי הקלעים".
לאור הוותק שלהם בעולמות הבידור, די מפתיע לגלות שהם נעדרים מפרמיירות מתוקשרות, ולא ממנפים את משאביהם הסלבריטאיים. "הציעו לנו בערך כל ריאליטי אפשרי, גם באופן אישי וגם כזוג, אבל לא נעשה את זה כי אנחנו לא מתחברים לזה", אומרת דבורין. "זה לא העולם שלנו ואנחנו גם לא צופים בתוכניות האלה. אנחנו לא עושים שום דבר כדי לפרסם את הזוגיות שלנו ואנחנו לא עושים את זה כדי להתפרנס. אנחנו עושים אמנות בצורה זוגית בבמה שהיא ראויה בעינינו. אגב, גם כשהציעו לנו את התוכנית, התגובה הראשונה שלנו הייתה 'לא, בוא נחשוב איך מפתחים לכל אחד תוכנית בנפרד'. אבל אז הבנו שזה מתאים לנו".
איך לא רבים כל הזמן כשעובדים יחד?
דנה: "אנחנו מתווכחים על הכל, אבל בחן. זה לא פשוט כי זה מתחיל מזה שאתה צריך למצוא זמן ביחד לשבת ולהתכונן לתוכנית. אני תמיד אומרת איזה כיף לנו שאנחנו יכולים לקחת דברים שעל סדר היום ולדבר עליהם, ואולי אם היינו מדברים עליהם בבית היינו מתווכחים. אבל ברדיו אנחנו מרחיקים את הנושא מהמקום האישי ומסתכלים מפרספקטיבה אחרת. בשיח המשפחתי זה היה מגיע סתם לוויכוח ולא בהכרח היינו לומדים משהו. זה כיף וזה עושה משהו טוב לזוגיות. זה גם תהליך זוגי עבורנו".
אז איך שומרים על זוגיות 25 שנה?
אמיר: "לא מתראים הרבה", הוא צוחק. "יש לנו חיים משותפים מאוד עשירים, אבל בגלל שאנחנו מתעסקים במקצועות דומים אבל רחוקים חינכנו את עצמנו מההתחלה שלכל אחד יש את העניינים שלו וכל אחד יכול רק לעזור ולפרגן. אנחנו לא זוג שהולך לכל מקום יחד, ואז כשנפגשים זה עושה רק טוב. מה שגומר את הזוגיות זה האמצע והשגרה. אם היינו נפגשים כל יום בשש ואוכלים ארוחת ערב, אני לא יודע אם זה היה עובד".
דנה: "קודם כל זה כי אוהבים אחד את השני".
אמיר: "נכון, שכחתי את זה לרגע".
דנה: "אני חושבת שגם אמיר וגם אני מאוהבים בלייצר אמנות. עבורנו הריגוש העוצמתי של להיכנס לפרויקט שאתה בורא שומר על איזון בריגוש בחיים האישיים שלנו. זה כמו מאהב שכל הזמן מבעבע וקיים מעבר לבעבוע שקיים באהבה עצמה. הבסיס חייב להיות אהבה וחברות. אבל צריך גם הרבה מזל".
חוץ מהתוכנית המשותפת, לכל אחד מהם יש עולם ומלואו של עיסוקים. אמיר מחזיק באולפן הקלטות, מחבר מוזיקה לתיאטרון, לטלוויזיה ולמשחקי מחשב ואפליקציות, וגם מתקלט באירועים. דנה עוסקת בבימוי בתיאטרון, ופעילה בעמותה שיסדה, שמעסיקה נשים נפגעות אלימות.
"בעשור האחרון עברתי אל מאחורי הקלעים, ומבחינתי הסיפוק היום הוא לא הקהל אלא היצירה", אומרת דבורין. "הפידבק הוא לא מחיאות הכפיים, שזה דבר אדיר, אבל אני לא נמצאת שם היום. יכול להיות שיום אחד אהנה מזה שוב".
למה החלטתם דווקא עכשיו לשתף פעולה מקצועית?
דנה: "צריך בשלות מסוימת, גם בזוגיות, כדי לעשות משהו כזה ביחד. לדעת שזה השלב שמתאים לך לבוא לידי ביטוי בצורה פומבית. עצם העובדה שמדובר ברדיו מחברת עולמות משיקים שלנו".
אמיר: "שנינו מאוד אוהבים רדיו. אני עבדתי ברדיו שנים והייתי מהמקימים של 88. ברמת שיתוף הפעולה התאים לנו לעשות את זה ברדיו ובפורמט של מהות החיים, שיש בו משהו מאוד משפחתי. יש משהו מאוד מגניב בפורמט של לשבת ביחד ולפטפט, שזה בערך הזמן היחיד שאנחנו עושים את זה כי שנינו מאוד עסוקים".