ברור לי שזו אינה דעה פופולרית, אבל קשה לי לצפות בכל ענף שהניצחון בו מושג באמצעות אכזריות מוחלטת שמסתיימת בכך שהמפסיד שבור פיזית. קרבות גלדיאטורים? לרומאים לא הייתה טלוויזיה, אז זה היה הבידור. פוטבול? החוקים מגוננים על השחקנים, ויש שם מחשבה, טקטיקה ואסטרטגיה ברמה של שחמט. לדעתי, רוב העניין בענף נובע מצופים צמאי דם שרוצים לראות מכות, ולא יותר מזה.
אלים? קריירה של לוחם MMA משתרעת על פני יותר מעשור (או שניים) בזכות שלל חוקים המגנים עליו, מאיסור על מכות מאחורי הראש, דרך מרפקים מסוכנים ועד הפסקה מהירה של הקרב אחרי נוקאאוט, שמוכיחים כי המטרה היא לשמור על בריאותו, וכן – גם על הלגיטימיות בקרב הציבור. ספונסרים לא היו מתקרבים ל־UFC אם זו הייתה אלימות לשמה, ולא במקרה הארגון נמכר לפני שנה ב־4 מיליארד דולר.