התקנות החדשות, שאותן יזם סגן שר החינוך מאיר פרוש (יהדות התורה), מסדירות את לימודי חובה במוסדות ה"פטור" (בתי ספר פרטיים שאינם במעמד "מוכר") ואת התנאים לתקצובם, לפי עיקרון "כעומק הליבה יהיה עומק התקצוב".
הן קובעות כי מי שיכניס לתוכנית הלימודים את מקצועות החול (לצד לימודי הקודש, המקצועות התורניים), ייהנה מתקצוב של עד 55% מתקן הבסיס - בשעות הלימוד, הטיפול והתמרוץ בהם, ובעלות רכז הביטחון של המוסד. מקצועות החובה שפורטו בתקנות החדשות הם השפה העברית, מתמטיקה, שפה נוספת, תנ"ך, טבע, היסטוריה, מורשת ופעילות גופנית. יידיש, כאמור, נחשבת כשפה נוספת, והרשימה כוללת עוד מקצועות שנלמדים בבתי הספר החרדיים בכל מקרה כתכנים תורניים.
לצד הזכויות יידרשו מוסדות ה"פטור" לעמוד גם בחובות כתנאי לתקצובם, שעיקרם הוא הגברת השקיפות ומניעת אפליה בהליך הקבלה על רקע עדתי או סוציו-אקונומי. לשם כך הוגדל מספר המפקחים מ-12 ל-30 בבתי הספר היסודיים.
מעמדם של מוסדות אלו עוגן לראשונה ב-1949 במסגרת חוק לימוד חובה, אך מאז הוא נשחק (בין היתר בהתערבות בג"ץ) וגם תקצובם נפגע. בעקבות כך אושרו ב-2013 וב-2016 תיקונים לחוק. היום, כאמור, חתם השר בנט על התקנות המחזירות את המצב לקדמותו - על פי דרישת המפלגות החרדיות שעוגנה בהסכמים הקואליציוניים.
ברקע הדברים יצוין כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הסתייג מעט מתוכנית הלימודים שנקבעה ומגובה התקצוב, ולכן דרש שהתקנות יהיו תקפות רק למשך שנה, שבמהלכה תיעשה להן בחינה מחודשת.