בנט אישר: תקציב לחרדים שילמדו שפה שנייה ללא חובת אנגלית
שר החינוך חתם על תקנות המכירות לראשונה בלימודי יידיש כשפה נוספת ומזכה את המוסדות בתקציב של 55% מזה של בתי הספר הממלכתיים. היועמ"ש הסתייג וקבע: לבחון מחדש בעוד שנה
קובי נחשוני
פורסם: 22.01.18, 20:26
שר החינוך נפתלי בנט אישר למוסדות חינוך חרדיים ללמד את שפת היידיש ולזכות בתקציב ממשלתי כאילו לימדו אנגלית. השר חתם היום (ב') על הוראת שעה ולפיה יוכרו לראשונה לימודי היידיש כ"שפה נוספת" לעניין התקצוב, שיהיה בשיעור של 55% מזה של המוסדות הממלכתיים.
התקנות החדשות, שאותן יזם סגן שר החינוך מאיר פרוש (יהדות התורה), מסדירות את לימודי חובה במוסדות ה"פטור" (בתי ספר פרטיים שאינם במעמד "מוכר") ואת התנאים לתקצובם, לפי עיקרון "כעומק הליבה יהיה עומק התקצוב".
הן קובעות כי מי שיכניס לתוכנית הלימודים את מקצועות החול (לצד לימודי הקודש, המקצועות התורניים), ייהנה מתקצוב של עד 55% מתקן הבסיס - בשעות הלימוד, הטיפול והתמרוץ בהם, ובעלות רכז הביטחון של המוסד.
שר החינוך בנט (צילום: מוטי קמחי)
לצד הזכויות יידרשו מוסדות ה"פטור" לעמוד גם בחובות כתנאי לתקצובם, שעיקרם הוא הגברת השקיפות ומניעת אפליה בהליך הקבלה על רקע עדתי או סוציו-אקונומי. לשם כך הוגדל מספר המפקחים מ-12 ל-30 בבתי הספר היסודיים.
12% מתלמידי המגזר החרדי
מוסדות ה"פטור" הם מוסדות חינוכיים אשר המדינה מכירה בתלמידיהם ככאלו בעלי אורח חיים ייחודי ועל כן מאפשרת פטור ממסגרת חובה ללומדים בהם. מדובר בעיקר בתלמודי תורה לבנים בחינוך היסודי החרדי, בכיתות א' עד ח'. כיום לומדים בהם יותר מ-50 אלף תלמידים, המהווים כ-12% מכ-432,000 תלמידי המגזר החרדי .
מעמדם של מוסדות אלו עוגן לראשונה ב-1949 במסגרת חוק לימוד חובה, אך מאז הוא נשחק (בין היתר בהתערבות בג"ץ) וגם תקצובם נפגע. בעקבות כך אושרו ב-2013 וב-2016 תיקונים לחוק. היום, כאמור, חתם השר בנט על התקנות המחזירות את המצב לקדמותו - על פי דרישת המפלגות החרדיות שעוגנה בהסכמים הקואליציוניים.
ברקע הדברים יצוין כי היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הסתייג מעט מתוכנית הלימודים שנקבעה ומגובה התקצוב, ולכן דרש שהתקנות יהיו תקפות רק למשך שנה, שבמהלכה תיעשה להן בחינה מחודשת.