"זה כביש שאין לו אבא ואימא וכל אחד עושה שם מה שהוא רוצה. לנסוע שם זה ממש הימור". כך אומרת אורלי נעים, שאימה מזל ז"ל נהרגה לפני כשנה בכביש שבו נפגעה אתמול משפחת לפניק.
שתי התאונות הקטלניות התרחשו בכביש 557, בקטע בן 7 ק"מ, המחבר בין צומת עינב לצומת שבי שומרון. מדובר בקטע כביש דו כיווני שבו נתיב אחד לכל כיוון. הכביש צר מאוד עם הרבה בורות ובחלקים מסוימים ללא אספלט וללא שוליים. רובו ללא תאורה וגם הקליטה הסלולרית בו לוקה בחסר.
"איך ששמענו על האירוע התחלנו לבכות", מספרת אורלי. "זה החזיר אותנו שנה אחורה. גם אצל אימא שלי הסיבה הייתה נסיעה פראית של נהג פלסטיני שאיבד שליטה על הרכב והתנגש בהורים שלי, שהיו בדרך ליישוב. אם מישהו חושב שהבעיה היא רק בלילה - הוא טועה. כל מי שנוסע שם מסתכן. מאז התאונה של אימא יש חוק אצלנו במשפחה שלא נוסעים בכביש הזה, אלא אם חייבים ממש. מישהו צריך להתעורר".
גם חבריהם של בני משפחת לפניק מתריעים כבר זמן רב על היעדר תשתיות בכביש המסוכן. "זה משחק בחיי אדם", אומרת שכנת המשפחה, מנורה חזני. "החוסר בתאורה ובדברים בסיסיים פשוט זועק לשמיים. למה מחכים, לעוד הרוגים?".
שיפור התשתיות בכביש עלה במספר דיוניים וועדות, אולם לטענת יו"ר המועצה האזורית שומרון, יוסי דגן, עיקר הבעיה הוא באכיפה. לדבריו "יש תת־אכיפה בכבישי יו"ש, ואנחנו פועלים כבר זמן רב עם מרחב שומרון במשטרה כדי לקבל תוספת של שוטרי תנועה. אנחנו רואים נהיגה פרועה של ערביי האזור והיעדר האכיפה רק גורם להם להמשיך להשתולל".
במשטרת מחוז ש"י דוחים את הטענות. לטענתם כמעט בכל שבוע ניתנים יותר מאלף דוחות בכבישי יהודה ושומרון. "זה מספר גדול מאוד ביחס למקומות אחרים במדינה", אומרים במשטרה.