מאה וחמישים אלף בלונים נפלו מהתקרה כשג'ורג' וו. בוש סיים את נאומו בן השעה, וכמובן שזה היה המספר הגדול ביותר של בלונים שנפל אי פעם מהתקרה בוועידה פוליטית כלשהי. האיש שהיה אחראי לקונפטי נשבע שהיו שם יותר חתיכות נייר אדומות, כחולות ולבנות משיש אנשים באמריקה, וכנראה שהוא שספר 300 מיליון פיסות קונפטי באופן אישי.
אבל חוץ משני שיאי העולם האלה, היתה גם ועידה רפובליקנית ארוכה, מאורגנת להפליא ובעיקר משעממת. ובסופה עלה המועמד המוביל לנשיאות, ובנאום עשוי לתלפיות שלח מסר, שעומד כמעט בניגוד למהותה של "המפלגה הגדולה והקשישה", כינויה הרשמי של המפלגה שסמלה הוא הפיל: ג'ורג' וו.בוש, דור שלישי של פוליטיקאים, מיליונר שלא ידע מחסור מימיו, גילה את הרחמים.
איפה שהוא בנאומו דיבר בוש על ביקור שערך, בתפקידו כמושל טקסס, בכלא לעבריינים צעירים במדינתו. הוא סיפר על שיחה עם עבריין בן חמש עשרה, ועל הצורך שלו בתקווה ובעתיד. מדובר בבוש, שבימין כמושל הוצאו בטקסס להורג יותר נידונים מאשר בכל מדינה אמריקנית אחרת. מדובר בבוש, שהצהיר במפורש באותו נאום שיתמוך באיסור חלקי על הפלות. מדובר בבוש, שגדל עמוק ברחמה של המפלגה הרפובליקנית, זו שמאמינה שאדם צריך למשוך את עצמו למעלה בשערות ראשו, ושלעזור לו זה כמעט לא אמריקני.
ניוט גינגריץ', פט ביוקנן ושאר אבירי הממסד הרפובליקני הישן, אלה שמשכו ימינה כל נשיא (כולל את אביו של בוש) בעשרים השנים האחרונות, לא ניראו כלל בוועידה. לשמרנות מהסוג שלהם אין מקום במפלגה של בוש הבן. אולי גם אין להם מקום באמריקה, שמתחילה להרגיש שהגיע הזמן לחלוק את השפע עם אלה שאין להם.
בשיאו של הנאום השתמש בוש במשפט הידוע של רונלד רייגן, "צריך להפיל את החומה". אלא שרייגן דיבר על חומת ברלין ועל האוייב הסובייטי, ובוש דיבר על החומה בין אלה שיש להם לאלה שאין להם. רטוריקה של בחירות, כמובן, אבל רטוריקה שרק מראה איזו דרך עברה ארצות הברית בעשור האחרון.
אני מת על הפוליטיקה האמריקנית. הצגה, בוודאי, אבל איזו הצגה. לעקוב אחרי התזמור המדוייק של ועידה כזו עושה את כל ההשוואות עם מה שקורה אצלנו למגוחכות לא פחות מההשוואה בין הכדורסל שלנו לאנ.בי.איי. רמת הנאום, התזמון המופלא של כל מילה, הראיונות המלוטשים, כל אלה רחוקים ממה שאנחנו רגילים לו כרחוק הקפיטול מהכנסת.
ואגב, אם השאלה היהודית מעניינת אתכם, בוש לא הזכיר את המזרח התיכון, והדבר היחיד שהיה לו להגיד בענייני חוץ ובטחון היה, שהוא מתכוון להקים הגנה נגד טילים באמריקה. עד כאן ביחס לכמה אנחנו באמת מעניינים את האמריקנים, ואת בוש בפרט. אם הוא יהיה הנשיא הבא, ייקח לו הרבה זמן עד שיחליט להסתגר לשבועיים בקמפ דייויד, בחברת שני טיפוסים לא מוכרים מהמזרח התיכון.