זייפה את חתימת המנכ"לית – ו"העיפה" אותה מהחברה

שתי שותפות הקימו חברת נדל"ן, אולם אז פעלה אחת מאחורי גבה של השנייה ומכרה את מניותיה ואת העסק. ביהמ"ש הורה להשיב את המצב לקדמותו

עו"ד מיכאל אברהם פורסם: 17.02.18, 08:47

בית המשפט המחוזי בירושלים הכריע לאחרונה בין שתי שותפות שהקימו בתחילת העשור את חברת הנדל"ן "ש.י.ר ליברטי", ואז הסתכסכו על רקע מכירה שנויה במחלוקת של המניות של אחת מהן. השופט משה בר-עם התרשם שהשותפה הנתבעת, אורלי יראי, זייפה את חתימתה של חברתה רותי בן יאיר, כדי למכור את החברה לגורם שלישי. בית המשפט הורה לרשם החברות לתקן את רישום הזכויות ולהחזיר את המצב לקדמותו.

 

החברה הוקמה בתחילת 2013 על ידי שתי היזמיות שביקשו לקדם פרויקט פינוי-בינוי בקריית גת. הנתבעת יראי נרשמה במרשם החברות כבעלת 45% מהמניות, ואילו בן יאיר נרשמה כבעלים של 55% מהמניות, ומונתה ליו"ר הדירקטוריון, מנכ"לית ובעלת זכויות חתימה בחברה. לטענת בן יאיר, זמן קצר לאחר מכן היא חוותה משבר אישי שהוביל לניתוק הקשר בינה לבין יראי ולכן סברה שפעילות החברה הוקפאה.

 

אלא שעיון שערכה במאי 2015 בנתוני רשם החברות העלה ששנתיים קודם לכן בוצעו כמה פעולות כגון העברת המניות שלה לשותפה, מחיקתה מתפקיד יו"ר הדירקטוריון, ובהמשך מכירת כלל מניות החברה לאדם שלישי, עודד בן דוד, ורישומו כדירקטור יחיד. בתביעה שהגישה נגד רשם החברות, "ש.י.ר ליברטי", השותפה יראי והרוכש בן דוד, היא טענה שמעולם לא מכרה את המניות שלה לשותפתה וכי הפעולות נעשו במחטף מאחורי גבה. היא ביקשה להורות על תיקון רישומי החברה והשבת המצב לקדמותו.

 

בן דוד, בעל המניות החדש, טען להגנתו שאין לו ידע בנוגע להשתלשלות האירועים המתוארת, וכי הרכישה נעשתה בתום לב. השותפה יראי – שהכירה היטב את פעילות החברה – טענה שהתובעת עזבה מרצונה וכי היא מנסה להשיב את הגלגל לאחור כי גילתה ששוויה של החברה עלה משמעותית בעקבות הזדמנות עסקית שצלחה.

 

לטענתה, בן יאיר מכרה לה את מניותיה תמורת 52 אלף שקל, כפי שמוכיח הסכם הפרישה שלה ושטר העברת המניות שעליהם היא חתמה. בתגובה הגישה בן יאיר לבית המשפט חוות דעת של מומחית שקבעה שחתימתה על גבי המסמכים זויפה.

 

לא אמינה

ואכן, השופט משה בר-עם קיבל את התביעה והסביר שמאחר שהנתבעת טוענת שהיא רכשה את המניות כדין, נטל ההוכחה רובץ לפתחה לפי הכלל המשפטי "המוציא מחברו עליו הראייה". אלא שגרסתה בעניין הייתה "חסרת הגיון ולא משכנעת" והוא לא שוכנע שהתובעת אכן חתמה על הסכם הפרישה ושטר העברת המניות.

 

קביעות אלה התקבלו בין היתר לנוכח סתירות רבות בעדותה של יראי וחשד לתיאום עדויות עם העד הראשי מטעמה. לעומת זאת, השופט ציין שעמדתה של המומחית מטעם התובעת הייתה אמינה בעיניו, מה גם שלא הוצגה חוות דעת סותרת.

 

משכך נקבע כי יראי לא הוכיחה שרכשה כדין את המניות של שותפתה לשעבר, ולכן היא לא הייתה רשאית למכור אותן לאחר.

 

בסופו של דבר הורה השופט בר-עם לרשם החברות להשיב את רישום החברה למצב שקדם לשינויים שנערכו ביוני 2013, והטיל על הנתבעים הוצאות משפט בסך 20 אלף שקל.