המדינה חויבה לממן לאב שכול הלוואה לשיפוץ דירה

תושב ירושלים ששכל את בנו ביקש מימון הלוואה בהתאם לחוק. משרד הביטחון ניסה להתחמק בנימוקים שונים, וביהמ"ש נדרש לעשות סדר

עו"ד יואב צח-וכס פורסם: 25.02.18, 17:38

בית משפט השלום בירושלים קיבל לאחרונה ערעור שהגיש אב שכול שביקש סיוע במימון הלוואה לצורך שיפוץ דירה אבל נדחה על ידי משרד הביטחון. השופט בדימוס יואל צור מתח ביקורת על התנהלות המשרד, שאותה הגדיר "מפתיעה" לנוכח המסמכים שהגיש האב ולא הותירו מקום לספק בדבר זכאותו לסיוע.

 

הבקשה הוגשה ב-2015, בהתאם לחוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום), המאפשר סיוע להורים שכולים ולאלמנות עד 58,116 שקל. לפני כחצי שנה דחה קצין התגמולים את בקשתו של האב להלוואה של 48 אלף שקל לצורך שיפוץ דירתו שבשכונת נחלאות בירושלים. הנימוק היה שסיוע כזה יינתן רק למי שהדירה רשומה על שמו ובה הוא מתגורר, בעוד שבמקרה זה הדירה רשומה על שמו של עו"ד בנאמנות – והוא לא מתגורר בה.

 

המערער, נכה 100% ששכל את בנו החייל ב-1995, הבהיר שבמצב הנוכחי הדירה אינה נגישה עבורו ולכן נאלץ להשכיר אותה. אל בקשתו הוא צירף חוזי שכירות שבהם צוין כי הוא בעלי הדירה, וכן נסח טאבו שלפיו יש לו הערת אזהרה לטובתו. הוא הוסיף שהדירה לא רשומה על שמו כיוון שהוא חושש מנושים רבים, ולכן עורך הדין רשום כנאמן כדי שלא יוכלו למכור את הנכס.

 

בשלב מאוחר יותר הציג האב החלטה ישנה של בית המשפט המחוזי (משנת 1992), שעסקה בעניין הרישום. באותה החלטה קבעה השופטת בדימוס דליה קובל שלנוכח הסכמת כל המעורבים יש לרשום את הדירה על שם האב.

 

למרות זאת, משרד הביטחון התעקש שחלף פרק זמן ממושך שבו המערער לא ביצע את העברת הבעלות, וכיום לא ברור מהן זכויותיו בדירה.

 

"חריגה קיצונית ממתחם הסבירות"

אבל השופט יואל צור קבע ש"המערער הוכיח חד משמעית שהוא בעל מלוא הזכויות בדירה", והגדיר את עמדת משרד הביטחון "מפתיעה".

 

הוא הבהיר שכאשר לוקחים בחשבון את כל הראיות – כולל הערת האזהרה, החלטת בית המשפט המחוזי והסבריו של המערער – הרי שהוא הוכיח כנדרש את זכויותיו בנכס, השוות לבעלות רשומה.

 

בהקשר זה הדגיש השופט צור כי בחוק אין שום דרישה לכך שהדירה תהיה רשומה במרשם המקרקעין על שמו של המבקש, אלא החוק מדבר על "בעלות" (ולאו דווקא על "בעלות רשומה").

 

"אנו סבורים שבמקרה דנן, לאור החומר שהציג המערער, החלטת המשיב שלא להעניק למערער את ההלוואה היא חריגה קיצונית ממתחם הסבירות", סיכם השופט, שהחליט לקבל את הערעור והורה למשרד הביטחון להעניק לאב את הלוואה המבוקשת.