בפרק המסים במסגרת התקציב החדש, שיובא לאישור הכנסת בתחילת החודש הבא, מסתתר סעיף לפיו תקרת הפטור ממס הרווחים בהגרלות, פרסים והימורים תפחת ל-10,000 שקל - לעומת 50 אלף כיום.
אחת הטענות העיקריות שנשמעו נגד התוכנית היא שבשונה ממס על רווחי הון, שהמדינה מקזזת גם הפסדים אם היו, הרי שבמס על הגרלות אין קיזוז על הפסדים. בפועל, אדם יכול במאזן שנתי להיות מופסד ב-10,000 שקל, אך גם במקרה שיאיר מזלו והוא יזכה בסכום זהה, הרי שבשורה התחתונה יהיה בגרעון של 3,500 שקל.
המס יחול על משתתפי כל ההגרלות: לוטו, פיס, חיש גד וטוטו, ויוטל גם על המשתתפים בכל תוכניות הריאליטי בערוצי הטלוויזיה כמו "האח הגדול", "אחד נגד מאה", "המרוץ למיליון" ו"לעוף על המיליון", "הישרדות", ועוד.
משמעות הצו החדש היא, שהמדינה הופכת להיות שותפה ברווחי האזרח מסכום הרבה יותר נמוך. במשרד האוצר בונים על הכנסות של כ-100 עד 200 מיליון שקל שיכנסו לקופת המדינה כתוצאה מכך.
לפי ההערכות בכנסת, התקרה עשוייה לעלות ל-20 אלף שקל במסגרת המשא ומתן עם האוצר.
כ-95% מהפרסים בישראל נמוכים מ-10,000 שקל. לפי האופן שבו מנוסח כרגע הצו, אין החרגה והמס יחול על כל הפרסים כולל ממשלתיים. הנמכת התקרה היה חלק מההמלצות של הוועדה לצמצום ההימורים בישראל אך זה בהחלט חלק מהאג'נדה של שר האוצר משה כחלון, שמתנגד להימורים חוקיים.