שירין חייבת לחיות

None

פאודה, פרק 9 / "יאללה, בוא נשב ונראה את הפרקים שהפסדנו לאחרונה ב'פאודה' מרוב שהיינו עסוקים כל אחד בחיים ובמתים שלו", הצעתי לה.

 

 

 

ואכן, לקח זמן מאז שנתקענו בפקק הסדרה של פרק ארבע.

 

"רענני את זיכרוני הראשון בבקשה", ביקשתי.

 

"מחבל אתה זוכר?"

 

"בטח. הרי זו סדרה על מחבלים".

 

"מסתערבים, זוכר?"

 

"בטח. הם אוכלים ורודפים את המחבלים".

 

"דורון אוהב את שירין, זוכר?"

 

"וואו, כן, כן", נאנחתי ונזכרתי במסתערב הסובל והאמיץ דורון וברופאה הערבית שבה הוא מתאהב. וכך התיישבנו בסופ"ש האחרון בביתנו מול הטלוויזיה. וכשצפינו ברצף בפרקים חמש עד תשע בסדרה, נקלענו לסצנה שבה שירין תולה את עצמה מתוך ייאוש בדירת המחסה שבה השב"כ משכן אותה בגבעתיים. וכשדורון המאוהב נכנס לחדר עיניו חושכות, ומיד חשכו גם עינינו. והכי ביאס אותי זה שכשהוא מנסה לעשות לשירין החייאה, הסתיים לו הפרק המצוין הזה (שבו איבדנו תוך 50 דקות שלושה מכוכבי הסדרה).

 

שקט מעיק חנק את החדר שלנו בצפון רמת־גן. עשיתי קפה, ואחר כך התערבתי איתה ששירין שהתאבדה בתלייה לא תמות בפרק עשר. כי אני (קצת כמו מעריצי ביבי המושבעים) חשבתי שכלום לא נגמר עד שזה לא נגמר. ושבפרק הבא יתברר לנו ששירין ניצלה.

 

והאמת שבעיקר הסתמכתי על תרבות הסדרות, שבונה תמיד הפתעות במקומות לא צפויים. ובעיקר על פרק בסדרה “משחקי הכס” שבו ג'ון סנואו גיבור הסדרה קם לתחייה אחרי מותו. ואם בגדולה שבסדרות המופת מותר להפוך בר־מינן לחי – אז איך לא ב”פאודה”?

 

27 / הסיטואציה האחרונה של דורון ושירין בפרק התשיעי חירפנה אותי והפריעה לי לחגוג את שאר השבוע, כולל ביבי שהביא לשרה פרחים (באמריקה) בעקבות 27 שנות הנישואים המוצלחות שלהם. "מה יש לחגוג בשני אנשים ששורדים מיליון שנה יחד?" אומר תמיד חבר שלי שחי כבר 33 שנה עם אשתו בלי לקבל פרסים.

 

גם אני לא חגגתי מעולם טקסי נישואים. אבל ביבי ושרה זה סיפור אחר. כי לאור ולחושך מה שהם עוברים יחד בימים אלה, איזה מזל שיש למי לתת יד בלילה. לא, באלוהים שאני לא ציני. במיוחד שגם ניר חפץ ערק ושרק אינפורמציה.

 

סרט נוקב על אפליה / השבוע הזה היה באמת מוזר. מצד אחד לא יכולתי להתעלם מהדיון הנוקב שהתרחש בכל חור, אפרופו סרט הדוקו חדש של הבמאי דוד דרעי "סאלח, פה זה ארץ ישראל" על סיטואציית ההשפלות שעברו עולי ארצות ערב (וגם אחיי הרומנישטים) שהשלטונות התייחסו אליהם לא כבני אדם אלא כאזרחים סוג ב׳. ומצד שני ניסיתי להרגיע את אילן כהן, חברי הטוב שגדל בדרום ערד, שאמו ממוצא מרוקאי ואביו תימני וממש לקח את זה ללב כאילו זה קרה אתמול בערב. "תירגע", אמרתי, "אנחנו כבר לא שם. ואם קצת כן, אז תדע שככה זה בארצות של מהגרים. אחד דופק את השני וגם אם הזמן לא מרפא את הכאב, הוא מרפה קצת".

 

אחר כך מצאתי עצמי מסמס (לא תוך כדי נהיגה) לגידי גוב שאיבד את אמו לאחרונה בדיוק כמוני. וכשעצב מילא את ליבי נשכבתי על הספה ועצמתי את עיניי. אבל אז שב אליי שוב ושוב סוף פרק תשע.

 

שיעור במיינדפולנס / אני נח מסיטואציות בחיים בכל מיני צורות, והפעם בחרתי דווקא בקריאת ספר בשם "מיינדפולנס".

 

ב"מיינדפולנס" מנסים ללמד אותנו להיפטר ממחשבות לא קרואות ומבאסות על ידי תרגילי נשימה. ובמיוחד כבש אותי ההסבר שבו צריך להתייחס למחשבות רעות כמו לאורחים לא קרואים ופשוט לחכות שיעזבו, נניח אחרי שתיתן להן קפה ועוגה.

 

ואז, בעודי מבצע נשימות לפי ההוראות ב”מיינדפולנס” נזכרתי בכתבה מתוקה שראיתי לא מזמן בחדשות על אשתו של הנשיא (שבקרוב אראיין אותו) הגברת נחמה ריבלין המקסימה, המכונה הגברת הראשונה, או השנייה (תלוי בעיני מי).

 

הגברת נחמה עשתה דיבוב בסרט המשך על הדב פדינגטון. וזה גרם לי לחשוב שאילו נשות הנשיאים וראשי הממשלה היו מדובבות סדרות, במקום לתת עצות לבעליהן בתחומי הפוליטיקה, היה עולם מדובב להפליא ובעיקר אולי טוב יותר.

 

אלק זוגיות כנה / "שירים, שירים", שמעתי את עצמי צועק ומתעורר מחלום ביעותים ומיד הבנתי שהפכתי את שירין לשירים, שזה עדיף.

 

"אולי תשב קצת מול טקס האוסקר ותנוח? ממילא לא זכית ולא תזכה", אמרה וצחקה.

 

ואכן, זה מה שעשיתי. והכי שמחתי שפרנסס מקדורמנד מ"פארגו" ומ"שלושה שלטים מחוץ לאבינג, מיזורי" גנבה את האוסקר. ומי נתן לה אותו ביד אם לא גל שלנו, האישה הראשונה שהצליחה לדובב את וונדר וומן.

 

הסיני והששון ושמחה בברודווי / "מה נתקעת על ‘פאודה’?" שאל אלעדיק ששב מלונדון עם שני בושמי גריי פלאנל מריחים נפלא שהביא לי.

 

"יש לי תכונה כזאת שלפיה אני לא מסוגל להתעלם מכל משב רוח שבא מולי", אמרתי ומיד סיפרתי לו סיפור מעצבן ששמעתי ממישהי.

 

מדובר בעובד זר שעבד אצלה כשהיה בן 15 ונוצל על ידי שאר העובדים. וכשחשה במצוקתו אימצה וגידלה אותו בביתה כאם לכל דבר. ואחרי שסידרה לו גם ויזה ישראלית זמנית הוא נשאר פה, מצא מקצוע ואפילו התחתן. אלא שאז, כשנתפס בוגד באשתו, בוטלה הוויזה שלו והוא גורש מהארץ בטענה שהוא לא ניהל "זוגיות כנה".

 

"אפשר לחשוב שכל השאר כנים לגמרי בזוגיות", אמרה האישה בלעג כואב כשהמריאה לבקר אותו בארצו.

 

אלעדיק התרשם מהסיפור. ואני ניסיתי להסיח את דעתי וסימסתי לחברי ששון גבאי, שהולך לגלם את התפקיד האלמותי שלו במחזמר על פי הסרט “ביקור התזמורת” על אדמת ברודווי. ואחר כך חיפשתי בגוגל מי השחקנית שמשחקת את שירין. וגיליתי שהיא ערבייה לבנונית שחיה בצרפת, לטיסיה איידו שמה. ושהיא הסכימה לגלם את הרופאה הערבייה שמתאהבת בדורון, "כי חשבה שהדבר החשוב ביותר בסדרה הוא לגרום לאנשים משני העמים המסוכסכים להבין טוב יותר אחד את הצד של השני". לא בטוח שזה הצליח לה.

 

כמו התעלות הקפואות / השבוע נמשך ונמתח כמו מסטיק. ואצלי אפילו העובדה שמירי רגב באה להופעה שלנו בזאפה עם כל משרדה (כן, כן, שילמה על הכרטיסים כמו שצריך בעולם של מתנות) לא הסיטה את מחשבותיי.

 

"הכל עבר בשלום עם השרה?" שאלו כמה מחבריי החשדנים.

 

"חלק – כמו תעלות באמסטרדם שהפכו לקרח", עניתי.

 

חייבת־חייבת / אין שיבושים כמו שיבושי המחשבות שלנו. ואין סקרנות גדולה מהסקרנות האנושית.

 

לכן כל השבוע ישנתי חרא בלילות מרוב סקרנות מה אירע בפרק העשירי של “פאודה” שהוקרן ביום ראשון. ולמרות שבקלות יכולתי לבקש ממישהו שיעשה לי ספוילר התאפקתי, כי לא רציתי לדעת כלום.

 

"יודע מה?" אמר אלעדיק שכבר התחרפן ממני, "זה שאתה לא רוצה לדעת מה עלה בסופם של השניים, דומה לזה שאיש לא רוצה לדעת מתי הוא ימות, מתי תהיינה הבחירות הבאות ומי הדוס שעמד ליד יאיר לפיד הצדיק. אולי תניח קצת ל’פאודה’ ותחיה?"

 

"עזוב אותך, ‘פאודה’ נהדרת", עניתי וביני לבין עצמי הבנתי שמי שהכי חייב לחיות (מלבדי ומלבדכם) זו כמובן שירין. כי אם שירין לא תחיה, מה יעלה בגורל הסדרה, ובגורלו של דורון המחורפן מאהבה?

 

יודעת מה, שירין? (לחשתי לה כאילו בחושך) הדרום קוריאנים חושבים שכדי להטביע את הצפון קוריאנים כל מה שהם צריכים זה לצאת מהבתים ולהשתין יחד ליד הגבול המשותף, ואז צפון קוריאה תטבע. ועכשיו תראי עד לאן הגעתי עם המחשבות הלא קרואות שלי, לאור ההחלטה הרגעית והטיפשית שלך לתלות את עצמך, אי שם בדירה בגבעתיים.

 

אחר כך החלטתי שמחר, בשבת, נראה את המשך הסדרה, וחשתי כאילו נכנעתי לסקרנות, לתהייה וליצר האנושי שלי לדעת מה יהיה בסוף בפוליטיקה ובסדרות.