הרקע למחלוקת נעוץ בהחלטה אגבית שניתנה בבג"ץ לפני כארבע שנים בנוגע לסמכותם של בתי הדין הרבניים לדון בתביעות מזונות ילדים שצורפו לתביעות גירושים. עד אז היה ברור שתביעות אלה נדונות בבית המשפט, אלא אם שני הצדדים הסכימו במפורש להעבירן לבית הדין. לפיכך, ההחלטה במקרה הנוכחי מתווספת למקרים נוספים שמעידים על "מלחמת ערכאות" שדורשת את התערבות המחוקק או בית המשפט העליון.
במקרה הנוכחי היה זה הבעל שצירף לתביעת הגירושים שהגיש אשתקד לרבני את סוגיית מזונות ילדים. חודש לאחר מכן אשתו הגישה תביעה דומה בבית המשפט למשפחה במחוז מרכז. בדיון שהתקיים בו בנובמבר 2017 קבעה השופטת מירב אליהו כי "הסמכות לדון במזונות הקטינים נתונה מאז ומעולם לביהמ"ש לענייני משפחה ולא ניתן לכרוך (לצרף) את תביעת מזונות הקטינים בתביעת הגירושים בבית הדין הרבני".
עם קבלת ההחלטה העביר אותה הבעל לבית הדין הרבני וביקש את התייחסותו לעניין. לאחר שהדיינים שמעו את תגובת האישה לנושא הם החליטו שהסמכות נתונה להם למרות החלטת בית המשפט למשפחה. הרב מאיר פרימן, הרב מאיר קאהן והרב יצחק רפפורט קבעו שבית המשפט למשפחה נטל סמכות בניגוד לעיקרון כיבוד הערכאות, שמחייב אותו להימנע מלדון בעניינים שכבר נדונים בפני בית הדין.
לדבריהם, בית המשפט הכריע בשאלת הסמכות תוך התעלמות מהחלטה שניתנה בבית הדין במסגרת דיון חירום שהתקיים במהלך פגרת בתי המשפט, ובמסגרתו נקבע כי העניין יתברר בבית הדין לאחר תום הפגרה.
לפיכך הדיינים כתבו כי החלטה זו "לוקה בחוסר חוקיות ובפגם חמור היורד לשורש הסמכות", ובנוסף לכך הבהירו שקביעת בית המשפט למשפחה שלפיה אי אפשר לצרף מזונות ילדים לתביעת גירושים - מנוגדת להוראות חוק נישואים וגירושים.
הדיינים הכריעו בהמשך בטענות שונות שהעלתה האישה לגבי כנות תביעתו של הבעל. החוק קובע שאם תביעת גירושים הוגשה בחוסר כנות – גם התביעות המצורפות לה אינן כנות, ולפיכך בית הדין לא ידון בהן. אלא שהדיינים התרשמו כי תביעותיו של הבעל הוגשו בכנות וכי הוא באמת ובתמים סולד מאשתו ומעוניין להתגרש ממנה.
בנוסף ציינו הדיינים שזה אך הגיוני שהבעל צירף לתביעתו את כלל ענייני הפרידה, כולל חלוקת הרכוש, המשמורת והמזונות, כדי שכל ההליכים יסתיימו תחת קורת גג אחת. כמו כן הם הוסיפו כי עצם צירוף תביעת המזונות מעידה על כנות, לנוכח העובדה שבניגוד לבית המשפט למשפחה - בית הדין הרבני נוטה להטיל את התשלומים על האב בלבד.
לפיכך נקבע כי תביעת מזונות הילדים תתברר בבית הדין הרבני ולא בבית המשפט למשפחה.