מנופאוזה מסמלת את הפסקת המחזור אצל האישה, ומתחילה אצל רוב הנשים בין הגילים 51-48. מנופאוזה מוגדרת כתקופה של 15 חודשים ללא וסת, כאשר התקופה שלפני המנופאוזה מכונה פרמנופאוזה, ובמהלכה נשים מבייצות באופן לא סדיר, ולכן מופיעים שינויים במחזור החודשי שלעיתים נלווים אליהם תסמינים נוספים, כמו גלי חום.
כיום, עם העלייה בתוחלת החיים, אישה ממוצעת שוהה כשליש מחייה בשלב הפוסט מנופאוזה - שמגיע אחרי הפסקת הווסת בתקופה זו חשוב במיוחד להקפיד על הבריאות. בתקופת המנופאוזה נרשמת ירידה בייצור האסטרוגן, שגורמת לשינויים במערכות שונות בגוף ובהן דרכי השתן, העצמות, הלב וכלי הדם, המוח ומערכת העצבים המרכזית. 45-15 אחוזים מהנשים מדווחות על גלי חום, הזעות לילה, יובש בווגינה, ירידה בחשק המיני ותנודות במצב הרוח.
אוסטאופרוזיס: מאחר שאסטרוגן מעכב את הליכי איבוד מסת עצם, כאשר רמתו בגוף יורדת בגיל המעבר מתחיל הליך של איבוד מסת עצם.
מחלות לב: הירידה ברמות האסטרוגן חושפת את הנשים גם לעלייה בסיכון למחלות לב וכלי דם. חשוב לתת על כך את הדעת, כיוון שהתבטאות של התקף לב שונה אצל נשים מאשר אצל גברים. סימנים כמו חולשה משמעותית, כאב חזק בלסת וכאבים בכתף ימין יכולים להעיד לפעמים על בעיה לבבית.
גלי חום: אחד המאפיינים העיקריים שעבורם נשים מחפשות מזור. גלי החום מתרחשים בעקבות הרחבת כלי דם פריפריים, שמעלה את טמפרטורת העור וגורמת להסמקה. התופעה מורגשת בעיקר בראש ובצוואר - והעור נהפך לאדום וחם במשך כמה דקות. לאחר מכן מופיעה צמרמורת קלה, אליה עלולים להתלוות גם קצב לב מוגבר, כאבי ראש וסחרחורות.
שינויים במערכת המין והשתן: הירידה באסטרוגן משפיעה גם על דופן הנרתיק, שהופך לדק יותר, בלוטות הריר הולכות ונעלמות והרירית מתייבשת. כתוצאה מכך, קיום יחסי מין עלול להיות מלווה בכאבים. גם אוכלוסיית החיידקים הפרוביוטיים הידידותיים יורדת, מה שמוביל גם הוא לגרד וצריבה. כמו כן ישנה נטייה לפתח דלקות חוזרות בדרכי השתן.
שינויים קוגניטיביים: אסטרוגן ופרוגסטרון, הורמוני המין הנשיים, מווסתים גם את תפקודי המוח - כך שגם יכולת הריכוז והזיכרון עלולים להיפגע עם הירידה ברמתם.
פעילות גופנית קבועה חשובה מאוד לשמירה על המשקל, להקלה במצבי רוח, להורדת שומנים בדם ולשמירה על בריאות העצם.
מהנאמר עד כה, התקופה שאחרי הווסת עלולה להישמע כתקופה לא קלה, ולכן חשוב לציין גם את הצדדים הטובים בה. נשים שסבלו במשך שנים ממיגרנות דיווחו על היעלמות שלהן בתקופת המנופאוזה, נשים שסבלו מאוד מתופעות טרום מחזור כמו צבירת נוזלים, חשק מוגבר למתוק ותנודות במצב הרוח הפסיקו לסבול מהתופעות הללו במנופאוזה - שבה המצב ההורמונלי מאוזן יותר וחסר את התנודות שמוציאות נשים רבות מאיזון מדי חודש.
מיומות, שגורמות אצל חלק מהנשים לדימומים חזקים ולכאבי בטן משמעותיים בזמן הווסת, נספגות במנופאוזה ומפסיקות להפריע.
וגם מהפן המשפחתי, מדובר פעמים רבות בתקופה שבה הילדים עוזבים את הקן, והנשים מבוססות יותר כלכלית ויכולות לעשות יותר למען עצמן. כך שיש גם חיים לאחר הווסת, ואפילו חיים טובים.
כל הנאמר לעיל אינו מהווה המלצה רפואית. במקרה של בעיה רפואית יש לפנות לרופא המתמחה.
רחל זליקוביץ ND היא נטורופתית ומרצה בכירה במגמת נטורופתיה בקמפוס ברושים