להיות הורה לילד חולה סרטן
"לעמוד בפתח החדר שלו אחרי שנרדם ולשחזר אם נתתי לו את כל התרופות כמו שצריך. ללטף אותו בלילה ולהבטיח לו שאת המחלה הזו ננצח יחד". אורלי דסה ניסים בטור אישי על מחשבות, התמודדויות וכוחות
אורלי דסה ניסים
פורסם: 25.03.18, 08:11
להיות הורה לילד חולה סרטן זה לטפל במשפחה שלמה כאילו כלום, להכין צהריים בערב, להקריא להם סיפור, לעזור בשיעורי בית, לתקתק את הבית, לשכוח מעצמך, לצחוק מהשטויות של הילדים גם כשבפנים אתה עצוב, לשחק איתם ולהעמיד פנים שאתה בטוח במאה אחוז שיהיה בסדר גמור.
להיות הורה לילד חולה סרטן זה לעדכן את בן הזוג מה מצב הילדים בגלל שאחד מכם נשאר כל לילה עם הילד בבית החולים ולגלות שהמשפחה הקרובה שלך פשוט הקריבה את החיים שלה למען בריאות הילד שלך.
קראו עוד:
"לא לתת למחלה להשתלט על המשפחה"
"כעסתי על הוריי שהסתירו ממני את הסרטן של אבא"
להיות הורה לילד חולה סרטן זה שנחמץ לך הלב כשהמוכרת בחנות מנסה למכור לך חולצה עם לוגו של סרטן חמוד בצבע כתום או חולצה שכתוב עליה All. להיות הורה לילד חולה סרטן זה לראות הצגה של הבן הגדול בבית הספר, לחייך ולהגיד לו שאתה אוהב אותו אבל משום מה אתה לא מפסיק לבכות.
למצוא כוחות שלא ידעת שיש לך
להיות הורה לילד חולה סרטן זה לגלות שלא נשארו לך יותר דמעות, כוח לאופטימיות או כוח לשמוע מאנשים מה כדאי לי לעשות לבריאותו ולאיזה צדיק ללכת. להיות הורה לילד חולה סרטן זה למצוא כוחות שלא ידעת שיש לך כי צריך להמשיך לחיות חיים רגילים בזמן שאחד מילדך נלחם על חייו במשך תקופה ארוכה.
"לגלות שלא נשארו לך יותר דמעות" (צילום: אלבום פרטי)
להיות הורה לילד חולה סרטן זה ללטף לו את הראש המקריח והשיער המדולל בכמויות הכימותרפיה ולדמיין את השיער שיצמח בחזרה. להיות הורה לילד חולה סרטן זה להיות באותו חדר עם ערבי, רוסי, חרדי ואתיופי, ולהרגיש הכי קרוב אליהם בעולם.
להיות הורה לילד חולה סרטן זה לישון איתו במיטה בבית החולים, להתעורר באמצע הלילה ובחצי עין לראות את האחות מחליפה את העירויים ואתה משחק אותה הכי עירני בעולם. היא מסתכלת עליך, מחייכת, אתה מחייך בחזרה לא מפסיק להודות לה, עוצם את העיניים ונרדם. להיות הורה לילד חולה סרטן זה לראות ילדים במחלקה שלא יצליחו לנצח את המחלה ואחר כך לבוא לנחם את ההורים שלהם.
לחפש תשובות
להיות הורה לילד חולה סרטן זה לחפש תשובות ל"למה דווקא אני?", או "מה עשיתי שזה מגיע לי?" או מתי אני כבר אחזור לחיות את חיי ללא בתי חולים, קופות חולים, בתי מרקחת וכדומה. זה לעמוד בפתח החדר שלו אחרי שנרדם ולשחזר אם נתתי לו את כל התרופות כמו שצריך, וללטף אותו בלילה ולהבטיח לו שאת המחלה הזו ננצח יחד.להיות הורה לילד חולה סרטן זה לנסות להבין מה עובר עליו אפילו כשהוא רק בן שנה וחצי שעוד לא יודע לדבר ועל ראשו התלתל הראשון מלידתו. להיות הורה לילד חולה סרטן זה לבקש מאלוהים לסבול במקומו.
להיות הורה לילד חולה סרטן זה קשה בעיקר כשלילד הזה יש אח תאום שנאלץ להתפצל ממנו במהלך הדרך. האחד בבית החולים והשני בגן הילדים. הכי חשוב לא לאבד תקווה ולשאוב כוחות לדרך מכל דבר ולו הקטן ביותר, להודות על הקיים בכל יום ויום, ולהבין שהכול יחסי והכול עניין של זמן.
אוהבת אותך ילדי הקט.
הכותבת היא אימא לילד חולה סרטן. בני המשפחה מלווים על ידי עמותת "גדולים מהחיים"