קורבין הגיב לשני הארגונים היהודיים והודה שהייתה אנטישמיות במפלגתו. הוא התנצל על הכאב שנגרם ליהודים והתחייב להכפיל את מאמציו למגר את התופעה. הוא הציע לפגוש בהתאם את ראשי שני הארגונים. התנצלותו מגיעה על רקע שערורייה שפרצה לאחר פרסום פוסט שכתב בפייסבוק ב-2012, שבו התנגד להסרתו של ציור קיר בעל מוטיבים אנטישמיים. כמה מחברי הפרלמנט של הלייבור שמתנגדים להנהגתו של קורבין הגיעו לתמוך במפגינים. "ג'רמי אמנם לא אנטישמי, אבל הוא הרשה לעצמו להפוך לפוסטר של האנטישמיות בכל מקום", אמרה חברת הפרלמנט מרגרט הודג', בתם של פליטים יהודיים מגרמניה ואוסטריה.
הארגונים היהודיים מחו על מה שהם מכנים "השנאה האובססיבית" של השמאל הקיצוני ל"ציונות, לציונים ולישראל". הם הוסיפו ש"אמירותיו הריקות" של קורבין נגד האנטישמיות כלל לא מסייעות לפתור את הבעיה. "תתביישו" צעקו המפגינים לקבוצה של 50 תומכי קורבין שהגיעו למקום, וטוענים שלמחאה יש מניע פוליטי – הדחת קורבין מראשות הלייבור.
קורבין, שידוע כפרו-פלסטיני ומתנגד חריף של ישראל כבר שנים רבות, הודה שלעיתים האנטישמיות מוצאת את דרכה לביקורת על ישראל. "להשוות את המעשים של ממשלת ישראל למעשי הנאצים, ליחס את הביקורת לישראל לאפיונים יהודיים או ליהודים באופן כללי ולהשתמש בביטויים פוגעניים לתומכי ישראל כמו 'Zio' – כל אלה מכילים היבטים של אנטישמיות בת זמננו", כתב קורבין.
אחד המפגינים מחוץ לפרלמנט, ריצ'רד גלבר בן ה-67, אמר שלדעתו קורבין לא אנטישמי אלא "מייצג תחושות אנטישמיות שמתפשטות ברחבי המדינה". הוא הוסיף: "יותר מדי אנשים שהוא מקורב אליהם הם אנטישמים".