בני בן זקן צוחק אחרון

בקוח רוח מופתי ותוך שהוא מבין את מעמדו, התעלם בן זקן מרעשי הרקע והפך למאמן אמיתי שמוביל את בית"ר לעונה חלומית, למרות ההפסד במשחק העונה להפועל באר-שבע. לא גונב דעת, ממוקד מטרה, צנוע. שאפו

אלי אוחנה התראיין לראשונה והודה "לפעמים אני מעביר מסרים מלמעלה". לא שחשבנו אחרת, אבל כרגע זה רשמי. בני בן זקן אמנם נשלט על ידי הצמד המוביל בבית"ר ירושלים, אבל מה זה משנה – אם אתה בדרך לדאבל (ההפסד להפועל באר שבע ממש לא גמר את הסיפור) ומנצח כל מה שזז די בקלות, ההישג עדיין על שמך. 

 

ובדיוק ככה התחילה אגדת בני בן זקן בבית"ר ירושלים. המאמן האלמוני, שהגיע מקדנציות בהפועל קטמון ועפולה, אכל את כל הביקורות מלמעלה, ואפילו שומע כיום שירי הלל מיציעי בית"ר ירושלים. מי היה מאמין.

 

 

בן זקן הוא כבר המאמן הרביעי העונה של בית"ר, ולמרות הדרך, הקללות ולפעמים גם המשחקים החלשים - בית"ר מרשימה כבר זמן רב. ואת האמת, אפילו ההגנה הנוראית בפתיחת העונה השתפרה פלאים.

 

אין ספק שאלי טביב הוא המנהל מקצועי הכי טוב בליגה, אבל בן זקן לקח את המושכות המקצועיות

וייצב את ההגנה – ועל כך אני רוצה להגיד שאפו. המאמן כבר עבר את השלב של "להיות על הספסל של בית"ר זה חוויה" – הילד הפך למאמן אמיתי.

 

טביב ואוחנה מתערבים ואצל חלק מהמאמנים זה לא היה עובר, אצל בן זקן בונה ככה קריירה. הדבר שהכי בולט אצלו וראוי להערכה הוא הראיונות שלו אחרי משחקים. קרירים, יעילים, ממוקדים. הוא לא מתרגש מכל רעשי הרקע והביקורות. שואלים אותו, הוא עונה וממשיך הלאה. ממוקד מטרה, לא גונב פוקוס, לא גונב דעת ויודע שיש לו צ'אנס חד פעמי לקחת דאבל. והאמת? הוא מתקרב לכך בצעדי ענק.