בואינג

כשכולם ראו במטוסים צעצוע ספורט, תפס ויליאם בואינג שמדובר בפוטנציאל מסחרי אדיר. הוא התחיל ממטוסי דואר, ובהמשך נבנו מטוסי ג'מבו, חלליות "אפולו" ומטוסי אף-15.

ויליאם בואינג נולד ב-1881 בדטרויט, מישיגן, להורים שהיגרו מגרמניה. כשהיה בן 16 המריאו לראשונה האחים וילבר ואורוויל רייט, בכלי טיס שהיה כבד מהאוויר (בניגוד לספינות אוויר, שהיו קלות מהאוויר), והונע במנוע שבנו בעצמם. המטוס טס במשך 59 שניות למרחק של 260 מטר ושינה את פני האנושות.

ויליאם בואינג, בוגר אוניברסיטת ייל וחובב תעופה, היה הבעלים של מפעל לייצור קורות עץ לבנייה בסיאטל. ב-1910, בגיל 28, נסע ללוס-אנג'לס ליריד של חברות תעופה חלוציות מצרפת ומארה"ב וצפה בתחרות טיס. באותה עת רווחה הדעה כי טיס יישאר ענף ספורט שולי של משוגעים לדבר, שיטוסו במטוסים הנושאים בקושי את משקל הטייס. מעטים האמינו בפוטנציאל הטמון במטוסים.

 

הראשון של בואינג

 

בסיאטל פגש בואינג את מהנדס הימייה, לוטננט קונרד וסטוולט, ויחד חלקו את התשוקה לפתח מטוסים. שניהם האמינו שאפשר לבנות מטוסים יעילים בהרבה מאלה הקלילים שנבנו עד אז, ושימשו לטיסות ראווה. בואינג הציע לוסטוולט לתכנן דגם מטוס חדש ויעיל לפי רעיונות שהעלו מהנדסים בתחום וכן על-פי נסיונו של וסטוולט כמהנדס ימייה. מספר חודשים עסקו נגרים ובוני ספינות, בניצוחם של וסטוולט ובואינג, בבניית מטוס דו-כנפי, שיכול להמריא מתוך אגם. טיסת הבכורה התקיימה ביוני 1916. המטוס הגיע לגובה של 400 מטר.

בהתחלה שימש מטוס מדגם זה להעברת דואר אקספרס. המטוסים שנבנו לאחר מכן שימשו את חיל האוויר האמריקני באימונים. חיל הים הזמין אף הוא מטוסים מדגם זה, עם כניסתה של ארה"ב למלחמת העולם ה-1.

 

המשבר הגדול

 

שנה לאחר המראת הבכורה של מטוסו, ייסד בואינג את 'בואינג איירפלן קומפני'. ב-1919, טייס של החברה הטיס דואר מקנדה לסיאטל. בשלב זה המשיך בואינג לממן את החברה ולשלם את המשכורות מכיסו (מהרווחים שעשה ממפעל העצים). כדי למזער את ההפסדים, ייצר מפעל המטוסים גם סירות.

בהמשך פיתח המהנדס קליירמונט אגטאבט (מהנדס החברה ולימים נשיאה) מטוס קרב שנקרא "דגם 15". חיל האוויר האמריקני הזמין 157 מטוסים מדגם זה. ב-1927 נבנה דגם A-40 - הראשון שיכול היה להטיס גם נוסעים וגם דואר באותה עת. ב-1928 כבר הטיסה בואינג רבע מדואר האוויר בארה"ב, ובאותה שנה החלה להרוויח, העסיקה 800 עובדים ויצאה לראשונה לבורסה. ויליאם בואינג ניהל את החברה עד 1934. ב-1956 נפטר, בגיל 75.

 

מפציצים ענקיים

 

ב-1930 החלו לייצר בבואינג מטוס מתכת, שצויד במנועים מתקדמים. המטוס שימש בהתחלה להעברת דואר, אך היה הבסיס למפציץ ה-B-9. לאחר מכן פותח בחברה מטוס מדגם 247, שטס במהירות של 302 קמ"ש, הצטיין באמינות, ובבטיחות ונמכר לחברות התעופה בארה"ב. ה-247 טס בין ניו-יורק ללוס-אנג'לס ב-20 שעות. (לשם השוואה, כיום נעשית הדרך ב-5 שעות).

החברה המשיכה לפתח מפציצים ומטוסי נוסעים. מפציץ ה-B-17 מתוצרתה, היה מרכז כוח המפציצים האמריקני במלחמת העולם השנייה. במהלך המלחמה פותח ה-B-29. ב-6 באוגוסט 1945, השליך מטוס B-29 את פצצת האטום הראשונה על הירושימה. 3 ימים לאחר מכן, השליך מטוס שני מדגם B-29 את פצצת האטום השנייה על נגסאקי.

מטוס הנוסעים הפופולרי של בואינג, הסטרטוקרוזר 377, היה פיתוח למטרות אזרחיות של המפציץ הכבד B-29. הוא פתח עידן של נוחות בטיסות ונרכש על-ידי חברות תעופה כפאן אמריקן ובריטיש איירווייז.

 

מטוסי סילון וחלליות

 

ב-1954 הציגה בואינג את מטוס הסילון הנוסעים הראשון מתוצרתה, ה-707. מהירותו, 931 קמ"ש, קיצרה מרחקים ופתחה עידן חדש בתחום התעופה האזרחית. ה-707 נחשב לאחד הדגמים המוצלחים בתולדות התעופה. מטוסים מדגם זה הוזמנו על-ידי חברות התעופה העולם. בין היתר שימש מטוס מדגם זה בתור AIR FORCE 1- מטוסו של נשיא ארה"ב. ב-1962 הוחל בייצורו של דגם ה-727, שנועד להטיס 131 נוסעים. ב-1969 הוחל בייצורו של דגם ה-747, הג'מבו, שנשא 440 נוסעים. ייצור הדגם נמשך עד 1988. ב-1945 החלה בואינג לפתח טילים מונחים, וב-1958 ייצרה טילים בליסטיים נושאי ראשי-נפץ גרעיניים.

בשנות ה-50 נכנסה בואינג לתחום החלל, לאחר שזכתה במכרז לבניית לונאר - חללית שנשלחה לצלם את פני הירח, כדי לקבוע את איזור הנחיתה המיועד. מאוחר יותר ייצרה בואינג את החלליות מסדרת אפולו שנועדו להנחית את האדם הראשון על הירח. נחיתה זו התרחשה ב-21 ביולי 1969 באמצעות נחתת-ירח.

החל מ-1960 החלה בואינג לייצר גם מסוקים, לאחר שרכשה את חברת המסוקים של פילדלפיה. ב-1997 רכשה בואינג את ענק התעופה והחלל מקדונל-דאגלאס. כיום מייצרת בואינג את מטוס הנוסעים הדו-מנועי הגדול בעולם - ה-777, שמחירו כ-100 מיליון דולר. המתחרה העיקרית של בואינג בתחום מטוסי הנוסעים היא החברה האירופית איירבאס. בואינג, החברה ה-25 בגודלה בעולם, מעסיקה כ-230 אלף עובדים. נשיא החברה כיום הוא פיליפ קונדיט.

 

בואינג וישראל

 

ב-1948, בעיצומה של מלחמת העצמאות, הוברח לארץ מפציץ B-17, ובדרכו לכאן הפציץ את קהיר. כך החל הרומן של ישראל עם בואינג שנמשך בשני המישורים - הצבאי והאזרחי. צי המטוסים של אל על היה עד 1999 על טהרת מטוסי בואינג, ואילו מטוס הקרב החדיש והמשוכלל ביותר של חיל האוויר, ה-F-15I הוא מתוצרת מקדונל-דאגלאס, שנרכשה על-ידי בואינג. 30 תעשיות ישראליות ובהן התעשייה האווירית, ציקלון, עשות-אשקלון, אלביט ואחרות, מספקות לבואינג חלקים.

 

פורסם במגזין "ממון" "ידיעות אחרונות" ב-05.01.1999