"אולי הגיע הזמן להמתת חסד". "ארץ נהדרת" מברכים לכבוד ה-70

כינסנו את כוכבי תוכנית הסאטירה לפיקניק טיפוסי עם מנגל, שש-בש ומסור חשמלי - וניסינו לחלץ מהם ברכה קטנה לחג. כך גילינו שזרחו וליאת מקדשים את הסבלנות הישראלית בתורים, עלמה חולמת להיות חנה סנש ולצנוח לאולפן, ורועי מעולם לא התאושש מ"הניצחון שגנבו לסקעת". הכתבה המלאה - בגיליון יום העצמאות של "ידיעות אחרונות"

 

 

חמש בבוקר זו לא בדיוק השעה האידיאלית למפגש קבוצתי של חברי "ארץ נהדרת". בזה אחר זה הם יורדים מהמונית, מסננים את משפט הפתיחה "יש קפה?" כאילו הוא כתוב בתסריט, וצולחים בדממה יחסית את שלב ההתלבשות והאיפור. לוקח קצת זמן, אבל בהדרגה הם מפשירים, מתיישבים על כיסאות השיזוף עם רגליים באוויר, והצחוקים מתחילים.

 

אנחנו מתכנסים לצורך צילום משותף של חברי "ארץ נהדרת" בסגנון פיקניק ישראלי סטנדרטי. אתם יודעים, עם מנגל, שש-בש, מסור חשמלי – שאותו אנחנו ממהרים להניח בידיו האחראיות של ירון ברלד – וקצת קיטורים על המדינה.

 

זו לא משימה פשוטה במיוחד להעמיד את החבורה התזזיתית הזו בפוזה אחת עקבית. עלמה זק ותום יער לא עומדות בפיתוי וטועמות מהנקניקיות שעל המנגל; יובל סמו לא מסתפק בשיפוד אחד של מרשמלו צבעוני ודורש תוספת; אסי כהן לא מצליח להתנתק מהנייד (ומקבל אישור מיוחד להצטלם איתו); ושני כהן דואגת לוודא שלא יסתירו את חיטוב הבטן המושקע.

 

לבקש מחבורה של אנשים, שהעבודה שלהם היא להצחיק, להשתתף באופן רציני ונטול ציניות בחגיגות העצמאות זה כמו לצפות מטבעוני שיהפוך עבורך את הסטייקים על המנגל. ובכל זאת, אלה חגיגות 70 שנה למדינה, ובהתחשב בכך שזה יכול לקרות, ובכן, רק פעם ב-70 שנה, קיווינו שחברי הקאסט המושחז ונוטף הארס של התוכנית יסכימו להיות רציניים לרגע, ולצלול איתנו אל כמה סוגיות הרות גורל כמו איזו תופעה ישראלית הם אוהבים, איזו דמות היסטורית היו רוצים לפגוש ומה חייבים לשנות כאן ועדיף כבר אתמול.

 

"אז מה, רואים על המדינה שהיא בת 70?", אנחנו שואלים את יובל סמו בהפסקה בין הצילומים. "כן, הגיע הזמן להמתת חסד", הוא משיב בנחרצות. "היא זקנה נורא, נראית רע מאוד", מפרגנת עלמה זק. ואייל קיציס מוסיף ניתוח מתמטי: "במובנים מסוימים היא נראית בת 300, אבל בקטע השכלי היא בת חמש-שש, אז זה מתאזן".